Accessibility

 

הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 7 באפריל 2019

 

עורכת ראשית: פרופ' יפה ברלוביץ | עורכת הידיעון: רוני בן-כנען

 



 
לתצוגה אופטימלית של הידיעון, במחשב או בנייד, לחץ/י כאן
 


 

חשוב לנו ליצור ולאפשר שיח פמיניסטי עדכני, פלורליסטי ואידיאולוגי, ולעודד יצירת והפצת מידע שיביא להבנת מצבן של נשים. אנחנו פועלות בשיתוף פעולה עם ארגונים העוסקים בהוראה ובמחקר, מרצות ומרצים בסגל האקדמי, סטודנטיות וסטודנטים, ארגוני נשים, פעילות ופעילי שטח.
הניוזלטר מביא לפתחך מידע עכשוי, מעניין ומגוון באשר למתרחש באקדמיה, בשטח וביניהם.

 

ב-9 באפריל ייצאו אלפי אזרחיות ישראל לממש את זכותן וחובתן הדמוקרטית לבחור את חברות וחברי הכנסת הבאה. כאן יש לזכור שעד לפני מאה שנה זכות זו לא הייתה מובנת מאליה. נשות היישוב החדש בארץ היו משוללות כל זכויות, וביניהן זכות בחירה. רק לאחר מאבק מיוסר וממושך זכו אט אט לקחת חלק שווה בבחירות המקומיות ומאוחר יותר באסיפת הנבחרים הארצית. במאבק זה הייתה ראשון לציון חלוצה ופורצת דרך, כאשר לפני מאה שנה הובילה את המהפכה "אגודת הנשים" בראשון לציון ובראשן נחמה פוחצ'בסקי (1934-1869) ועדינה כהנסקי (1955-1887). ואכן במוצאי שבת – ט"ו בכסלו תר"פ, 6 בדצמבר 1919, יצאו בפעם הראשונה בתולדות ארץ ישראל המתחדשת – 228 גברים ונשים לבחור את נציגיהם בוועד המושבה, והנה להפתעת כולם – נחמה פוחצ'בסקי (173 קולות) ועדינה כהנסקי (167 קולות), זכו בשני המקומות הראשונים.
 
 
 
במוזיאון ראשון לציון (בניהולה של נאוה קסלר ובאוצרותה של יונה שפירא), החליטו שלא לתת לתאריך משמעותי זה לחלוף, והפיקו  בשיתוף 'בצלאל' והאמן קובי לוי את התערוכה "בנעליהן". כידוע, במשך מאות שנים היו נעלי נשים נשק במלחמות המינים: הסינים כרכו רצועות לוחצות על רגלי הילדות כדי למנוע גדילתן, ג'וליה רוברט חלצה אותן על השטיח האדום, ודיילות אל-על הציתו את נעלי העקב כמחאה. במוזיאון ראשון לציון בחרו לבטא את עצמאותה של האישה הישראלית – בנעליהן של נחמה פוחצ'בסקי ועדינה כהנסקי, באינטרפרטציות מפתיעות של פסלים, כמו: נעלי גולדה (חנוך פיבן), סנדלים תנ"כיים (רוני בר אל-אילוז), מעונבת (שני בר), שדה נעליים (חנאן אבו חוסיין), ואמא ובת, מתקדמת אחורה, אמביציה בלונדינית ועוד ועוד של קובי לוי.  
היעדים הגלובליים לפיתוח בת קיימא עד שנת 2030
עמותת 'איתְך-מעכי' פועלת מזה כעשור לקידום החלטה 1325 של מועצת הבטחון של האו"ם (שילוב נשים בקבלת החלטות של שלום ובטחון) וכן לקידום יישומם של היעדים הגלובליים הרלוונטיים בישראל. זאת מתוך האמונה כי שילוב השוויון המגדרי כאחד היעדים בתכנית הגלובלית, מאפשר הטמעה של מטרות השוויון בכל אחד מן היעדים, באופן הוליסטי ובאופן אינטגרטיבי. קידום המטרות יהא רלוונטי גם עבור קבוצות ייחודיות ומופלות לכל אחד מן היעדים.
 
אודות היעדים הגלובליים :  
ב-25 ספטמבר 2015 אימצה העצרת הכללית של האו"ם, בהשתתפות למעלה מ-80 מנהיגים ומנהיגות מכל  רחבי העולם, 17 יעדים אותם יש לאמץ על מנת להוביל להתפתחות עולמית בת קיימא עד לשנת 2030 .לכל  יעד מפורטות מטרות קונקרטיות כך שכלל היעדים מכילים 169 מטרות, אותן יש להגשים, על מנת להוביל   ליישום מלא של היעדים. ב-1 בינואר 2016 נכנסה רשימת היעדים לתוקף, וכל המדינות החברות באו"ם   נדרשות מנקודה זאת ואילך לדווח כיצד הן מקדמות את יישום היעדים הללו.
 
 
 
רשימת היעדים: 1: סיום העוני בכל צורותיו בכל מקום; 2: סיום רעב, השגת ביטחון תזונתי  וקידום חקלאות בת קיימא; 3: הבטחת חיים בריאים וקידום חיים ראויים לכל הגילאים; 4: הבטחת חינוך מכליל והוגן וקידום הזדמנויות לחינוך לכל שלבי החיים; 5: השגת שוויון מגדרי והעצמת כלל הנשים והילדות; 6: הבטחת זמינות בת קיימא למים ושירותי תברואה לכל; 7: הבטחת נגישות לאנרגיה זמינה, אמינה ובת קיימא; 8: קידום צמיחה כלכלית יציבה, כוללת ובת קיימא ותעסוקה הגונה לכל; 9: הקמת תשתית גמישה וקידום תיעוש חדשני ובר קיימא; 10: צמצום אי השוויון בין מדינות ובקרב המדינות; 11: הפיכת ערים ואזורי התיישבות לכוללניים, בטוחים, גמישים וברי קיימא; 12: הבטחת דפוסי צריכה וייצור ברי קיימא; 13: נקיטת פעולות חירום למלחמה בהשפעות שינוי האקלים; 14: שימור ושימוש יציב באוקיינוסים, ימים וכלל משאבי הים לפיתוח בר קיימא; 15: הגנה, שחזור וקידום שימוש בר קיימא במערכות אקולוגיות, ביערות, ניהול בר קיימא של היערות, לחימה בתהליכי מדבור וצמצום מגוון ביולוגי; 16: קידום חברות כוללניות החיות בשלום לפיתוח בר קיימא, נגישות לכל - למערכת משפט אפקטיבית, אמינה וכוללת בכל הרמות; 17: חיזוק והעמקת השותפות העולמית לפיתוח בר קיימא.

 

מטילדה גז (1990-1918)
פעילה חברתית וחברת כנסת במשך 3 קדנציות (1977-1965). מטילדה גז נולדה בתוניס, בעיר ספאקס, למשפחה יהודית אמידה. במלחמת העולם השנייה כשיהודי תוניס נאנקו תחת השלטון הנאצי, ובעלות הברית החלו להפציץ את העיר בה חיה, נמלטו מטילדה ובני משפחתה וחיו בבית החרושת לשמן שהיה בבעלותם. לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה לפעילה חברתית וציונית: הייתה פעילה בוועד הקהילה בספאקס, ב"אוזע" אגודה למען הילד היהודי, בפדרציה הציונית בתוניס (לרבות עליית הנוער), ובארגון הארצי של ויצ"ו (שם נבחרה גם לנשיאת ויצ"ו). ב-1961 אל-אמין, הביי של תוניס, העניק לה את עיטור לגיון הכבוד עבור פעילותה הציבורית היהודית, בהציעו לה להצטרף גם לפעילות בקרב הציבור התוניסאי.
 
 

גז מעידה על עצמה  כצפון אפריקאית מדורי דורות. לפי שושלת היוחסין באה משפחתה, בשם ביתן, בזמן חורבן  בית ראשון לאי ג'רבה, ומשם עברה לתוניס.  גז הגיעה לראשונה  לארץ כצירה לקונגרס הציוני הכ"ד (1956), שם שמעה את נאומו של בן גוריון (שהתקיף  את הציונים בגלות שאינם עולים ארצה), והסכימה איתו. אין ציונות בלי הגשמה, אמרה  לעצמה, ועוד באותה שנה שלחה את בנה לארץ במסגרת עליית הנוער. היא עלתה ב-1957 ובעלה - אחרי שחיסל את עסקיו. ח"כ גז התאקלמה מהר בארץ. למדה עברית. ובמשך 8 שנים סיירה ביישובי הפיתוח בכל רחבי ישראל, במסגרת פעילותה במפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל). עם הקמת רפ"י (רשימת פועלי ישראל), בראשותו של בן גוריון, הצטרפה אליו, והועמדה במקום הרביעי ברשימת הבחירות לכנסת של מפלגה זו. נבחרה לכנסת השישית וכיהנה בה כ-11 שנה. בין יתר הנושאים אותם קידמה, בלטו במיוחד נסיונותיה הבלתי נלאים להקמת ביטוח בריאות ממלכתי, וכן דרישתה להפעיל בכנסת ועדה שעניינה עלייה וקליטה. 

 

חדש על המדף
מנהיגה ללא גבולות: הנרייטה סאלד - ביוגרפיה
דבורה הכהן
עם עובד, 2019 
 
 
לאישיותה של הנרייטה סאלד התוודעתי לעומק כשחקרתי את תולדות  "עליית הנוער", ארגון שהיא הקימה בארץ ישראל עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה ובשואה, להצלת ילדים ממלתעות הנאצים. למען הילדים שהובאו ארצה בגפם הקימה סאלד מערכת ענפה של פנימיות ומוסדות חינוך בהם חיו ולמדו כשלושים אלף ילדים. היא נשאה מפעל אדיר זה על כתפיה בשנות השבעים והשמונים בחייה. תמהתי מניין שאבה את כוחה ותעצומות רוחה? חיפשתי ביוגרפיה טובה עליה, אבל התברר לי שעד כה לא פורסמה ביוגרפיה מקיפה על הנרייטה סאלד. התחלתי לקרוא פירסומים עליה, וכך נשאבתי לכתיבת הביוגרפיה שלה. להפתעתי גיליתי מספר עצום של מסמכים בהרבה ארכיונים הפזורים בארה"ב, באירופה ובישראל.  סאלד כתבה גם יומנים ואלפי מכתבים לידידיה ולמשפחתה, שרובם לא פורסמו מעולם. מתוכם התגלה סיפורה של מנהיגה יוצאת דופן. סאלד נולדה בעיר בולטימור בארה"ב  כחודש לאחר בחירת לינקולן לנשיא (1860). בהיותה בעריסה בת ארבעה חדשים, פרצה מלחמת האזרחים באמריקה. היא עלתה ארצה בשנת 1920 ונפטרה בירושלים (פברואר 1945) חודשים אחדים לפני תום מלחמת העולם השניה. בחייה הארוכים הייתה עדה למהפכות ולשתי מלחמות עולם  שטילטלו וזעזעו עמים רבים, ובתוכם  משובץ סיפור חייה.
משחר נעוריה הייתה סאלד ערה להתרחשויות בארצה ובארצות אחרות, והייתה חדורה בתחושת שליחות והרגישה חובה לפעול בכל אתר ל"תיקון עולם". סאלד התמודדה בהדרת נשים שאת פגעיה חוותה על בשרה, והקימה את "הדסה", ארגון גדול של נשים ציוניות באמריקה שפעל ברוח המטרות שהיא הציבה. כמחצית מחייה הבוגרים חייתה סאלד בארץ ישראל ופעלה לקידום בניין הארץ. היא הקימה מערכת רפואית מודרנית ביישוב היהודי, הפתוחה לבני כל הדתות, עקרון שהוטמע במערכת הבריאות במדינת ישראל וקיים עד ימינו. היא הנהיגה רפורמה במערכת החינוך ביישוב, ובערוב ימיה עמדה בראש עליית הנוער. אלה היו רק חלק ממפעליה הגדולים, שכל אחד מהם היה עשוי לפרנס פעילות של מנהיג משך כל חייו.
הספר נקרא –מנהיגה ללא גבולות, משום שהיא פעלה במקביל בשתי ארצות, ובהרבה תחומים. סיפור חיים חודר גם לתהומות הנפש, סאלד הייתה אישיות חידתית ורבת ניגודים: היא נאבקה על השגת שיוויון זכויות לנשים, אבל לא עמדה על זכויותיה במקומות עבודתה. היא רצתה להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם, היו לה אהבות אחדות שהסתיימו במפח נפש. האהבה הנכזבת האחרונה שהתנסתה בה הייתה טראומטית. סערת הנפש והדיכאון ששקעה בהם נמשכו שנים אחדות והידרדרו למשבר עמוק. היא לא נישאה ולא הקימה משפחה. הנרייטה סאלד  הייתה המנהיגה הציונית הנודעת ביותר באמריקה במאה השנים האחרונות.  שמה יצא למרחוק, בארץ ישראל ובמדינות רבות הייתה מנהיגה נערצת. אולם אף שהייתה מוקפת בידידים רבים, חשה בדידות מתמדת. דרמות וטרגדיות שחוותה בחייה הותירו בה כאב עמוק שלא הירפה ממנה, ותחושת החמצה אישית תססה בה.
 
 

פרופ' דבורה הכהן, היסטוריונית, סוציולוגית ואנתרופולוגית, עוסקת בחקר אירועים מרכזיים בתולדות ישראל בתפוצות ובארץ-ישראל. פירסמה עשרה ספרים ביניהם: עולים בסערה (1994), תכנית המיליון (1994), הגרעין והריחיים (1998), ילדי הזמן, עליית הנוער (2011), וזכתה בפרסים יוקרתיים. מנהיגה ללא גבולות – היא הביוגרפיה המוסמכת והמקיפה הראשונה על הנרייטה סאלד.  

 

לוח מודעות
קולות קוראות, מלגות ועוד

 

(עד ה- 7.4)

(עד ה - 1.5)

קול קורא להגשת מועמדות ל פרס יפה לונדון יערי לנשים הפעילות בקידום החברה ובקידום האישה  (עד ה - 3.4)

(עד ה - 20.7)

(עד ה- 31.5)

(עד ה - 29.4)

 

 
 
 

 

מה קורה?
כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.

 

מיקום: מכון ון ליר, ירושלים
התחלה: 07/04/2019 18:00
Tradition, Innovation, and Resistance? Women’s Approaches to Holiness in Contemporary Vedic Rituals
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar

 

מיקום: התחיה 14, ת"א
התחלה: 10/04/2019 19:45
מפגש בסדרה של ערבים קליניים: מגדר ומיניות בראייה התייחסותית
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar

 

מיקום: מרכז מחקר פמיניסטי חיפה, ארלוזורוב 118, חיפה
התחלה: 12/04/2019 10:00
מפגש בסדרה על פמיניזם מזרחי עם ד"ר יאלי השש
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar

 

מיקום: מוזיאון תל-אביב לאמנות
התחלה: 20/04/2019 18:00
סיור מגדר, אמנות וזהויות מצטלבות
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar
מיקום: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בניין הסנאט
התחלה: 08/04/2019 16:00 - סיום: 10/04/2019 18:00
כנס בינלאומי לזכרה של סימון וייל Simone Veil: a Multifaceted Legacy on European Politics and Society
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar

 

מיקום: אוניברסיטת ת"א, הפקולטה למשפטים, אולם 100
התחלה: 12/04/2019 10:00
מפגש בסדרה 'מאבקים מגדריים בהיכלי הצדק': ד"ר ראויה אבו-רביעה על המשפט ההממוגדר בחייהן של נשים ערביות בישראל
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar

 

מיקום: אוניברסיטת חיפה, המשכן לאמנויות ע"ש ד"ר ראובן הכט אולם 207
התחלה: 16/04/2019 16:30
מגדר, קונפליקט ופרפורמנס כפרקטיקה של התנגדות תרבותית: "יולדות" 
הוסף ליומן: Google CalendarYahoo CalendarOutlook Calendar

 

האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר
שמחה להודיע על הענקת פרס ישראל לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה לשנת תשע"ט
לפרופ' דבי (דבורה) ברנשטיין
ממובילות לימודי נשים ומגדר, כחוקרת ומרצה; מחברותיה הראשונות של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר; וראשת החוג ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת חיפה.
ברכות חמות מקרב לב.