ספר חדש בהוצאת סטימצקי מאת פרופ' רחל ארהרד
אם שיעור ההטרדות המיניות באקדמיה דומה לשיעורן בארגונים אחרים, גבוה או נמוך ממנו? מי מטריד את מי? מדוע סטודנטיות שחוות הטרדה מינית אינן מתלוננות? האם יש לפרסם את שמו של פרופסור שנמצא אשם בהטרדה מינית? האם ללחוץ על הדוקטורנטית שהוטרדה מינית להגיש תלונה נגד המנחה שלה? מהו תפקיד המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) במניעת הטרדות מיניות באקדמיה? האומנם הקרנת סצנות של מעשי אונס אלימים בחוג לקולנוע היא בגדר "חופש אקדמי"? למי נתונה מחויבות הנציבה למניעת הטרדות מיניות: למוסד או למוטרדת? מהי השפעת הרשתות החברתיות על התמודדות הנהלות המוסדות עם ההטרדות המיניות?
שאלות אלה ורבות אחרות נבחנות לעומק בספר המקורי שנכתב על ידי פרופ' רחל ארהרד. ייחודו של הספר בהתבוננות אינטרדיסציפלינרית – סוציולוגית, פסיכולוגית, היסטורית, משפטית, ארגונית, פוליטית – בתופעת ההטרדות המיניות באקדמיה. הפרספקטיבה הרחבה המוצגת בספר הינה בת יישום מעבר לאקדמיה, במוסדות ובארגונים שונים. מבנה הספר על שלושת שעריו מספק תבנית שלתוכה כל ארגון וארגון יכול לצקת את התכנים הייחודיים לו.
שאלות אלה ורבות אחרות נבחנות לעומק בספר המקורי שנכתב על ידי פרופ' רחל ארהרד. ייחודו של הספר בהתבוננות אינטרדיסציפלינרית – סוציולוגית, פסיכולוגית, היסטורית, משפטית, ארגונית, פוליטית – בתופעת ההטרדות המיניות באקדמיה. הפרספקטיבה הרחבה המוצגת בספר הינה בת יישום מעבר לאקדמיה, במוסדות ובארגונים שונים. מבנה הספר על שלושת שעריו מספק תבנית שלתוכה כל ארגון וארגון יכול לצקת את התכנים הייחודיים לו.
פרופ' רחל ארהרד, חברת סגל אקדמי באוניברסיטת תל אביב, כיהנה בתפקיד הנציבה למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטת תל אביב למעלה מחמש שנים. בתקופה זו הקימה והובילה את הפורום bsafe- קמפוסים ללא הטרדה מינית, אשר סיפק מסגרת למידה והעצמה לכל הנציבות במוסדות להשכלה גבוהה.
