ספר חדש בהוצאת רסלינג בעריכת ד"ר אלון פרגמן
האנתולוגיה "חוריה – סיפורים ורשימות של יוצרות בעקבות האביב הערבי" מכילה את המקבץ הרחב ביותר שתורגם בעשרים השנה האחרונות לעברית, פרי עטן של עשרות כותבות מרחבי העולם הערבי. ביצירות אלה משתקף מעמדן המורכב של הנשים בעולם הערבי ומאבקן, באמצעות הכתיבה, לחירות (חוריה) במובניה הרחבים. בכתיבתן ההיברידית, המגוונת והמאתגרת את הקאנון הספרותי במובנים שונים, יש כדי להעיד על התהליכים העמוקים, הסמויים מן העין, המתקיימים לנוכח "האביב הערבי", כמו גם על שינויים פואטיים המתחוללים בתחומי הספרות.
"פיו של השד הרבה יותר גדול מחלומותיך הזעירים. הוא יבלע אותך, את העט, את הנייר, את השולחן ואת הכיסא נטול המשענת. גם את חדרך, שכונתך ועירך.
שמע לעצתי, חדל לכתוב…
אבל אם אתה עקשן מלידה, קשה עורף ללא תקנה, כתוב ואל תחדל! אם הדבר בוער בעצמותיך, וטיפות הגשם החודרות מבעד לחלון חדרך הדולף אינן מרַפות את ידיך, כתוב ככל שאבתה נפשך…
אבל כתוב על כל השדים… כי הם אף פעם לא באים אחד אחד!".
הסיפורים והרשימות המתורגמים באנתולוגיה זו נבחרו מתוך מאות רבות של כתבים שפורסמו בעשור האחרון בערבית בבמות מגוונות, חלקן מוכרות וחלקן חדשניות ובלתי ממוסדות. את המבחר אסף, ערך ותרגם אלון פרגמן. זהו מקבץ שני הרואה אור בסדרת "ושתי" (קדם לו "נמר מנייר" [2012] מאת זכריא תאמר – הסופר הסורי הגולה), שבו מאפשר פרגמן לקורא בעברית מפגש חי ורב-רובדי מבחינה לשונית עם הנכתב בערבית ועם הנקשר בענייני השעה מתוך יחס מורכב למסורת הסיפורת הערבית והמערבית גם יחד.
ד"ר אלון פרגמן הוא מרכז לימודי השפה הערבית במחלקה ללימודי המזרח התיכון ומתאם אקדמי של לימודי התעודה לתרגום ערבית באוניברסיטת בן גוריון בנגב; חוקר את לימוד השפה הערבית והוראתה בקרב דוברי עברית כשפת אם מהיבטים בלשניים ופדגוגיים.