חוקרת: גלי כלפון
עבודת התזה של גלי כלפון עוסקת בחוויית הגבר ביחס למרכיב האבהות בזהותו בעקבות השינוי שעובר התא המשפחתי בעידן הפוסט מודרני.
המחקר ניסה לבחון באמצעות תיאוריות פילוסופיות העוסקות במהות הקיום, ובמרכזן השיח הנוגע לפילוסופיה של סימון דה בובואר, כיצד המגבלות המגדריים הפטריארכליים מצמצמים את חווית האבהות של הגברים ומשפיעים על האב ועל התא המשפחתי כולו. על מנת למקד את הדיון, המחקר התייחס לדמותו של האב במשפחות הטרוסקסואליות, יהודיות, ממעמד הביניים בחברה הישראלית בה שני בני הזוג עובדים.
המחקר יצא מתופעת התא המשפחתי המתגרען, ומתוך סקירה ודיון בטקסטים הפילוסופיים העוסקים בחוויית האימהות, ובנה את ההקשר לחוויית הגבר כאבא. הדיון התיאורטי התמקד בתמות משמעותיות המכוננות את חווית ההורות, כדוגמת האותנטיות האקזיסטנציאליסטית ויחסי אני והאחר בין בני הזוג ואל מול הילדים.
אחת מטענותיה העיקריות של דה-בובואר בנוגע לאימהות היתה כי האימהות אינה דבר טבעי ובסביבה פטריארכלית בה האישה מובנית כאמא, היא מאבדת את היכולת לבחור באימהות. ללא הבחירה באימהות נמנעת מהאישה סובייקטיביות כאינדבידואל.
באמצעות השיח הבובואריאני הנרחב הנוגע לסובייקטיביות (תפישת העצמי כסובייקט ותפישת האחר כסובייקט) ואימהות פעילה כבעלת משמעות, המחקר בוחן את המשמעות האפשרית לגברים מהתפקיד "המסורתי" של האב המפרנס והאינסטרומנטלי (התמקדות קוגניטיבית ועשייה מכנית), ולחילופין מתפקיד אב מטפל רגיש, מכיל, מעורב בחיי היומיום ואקספרסיבי (יכולת הבעה, דאגה ואכפתיות לאחרים). ולבסוף, המחקר בחן את התיאוריה הפילוסופית שעולה מהמחקר אל מול "המציאות" באמצעות סקירת השיח הסוציולוגי העכשווי המתייחס לאבהות פעילה.
מהמחקר עולים שני גורמים משמעותיים המשפיעים על יכולתם של גברים להשיג תחושת משמעות:
- הורות פעילה ומעורבת כאשר נעשית מבחירה, הן של אימהות והן של אבות, היא בעלת משמעות ומספקת. אך כאשר ההתנהלות היא על פי הנורמות הציבוריות האדם אינו מקור מעשיו ולכן קיומו בעולם אינו באמת שלו אלא שיקוף של מה שמצופה ממנו לעשות על ידי אחרים, התלות באחר גדלה ונמנעת האפשרות לקחת אחריות; אך הבחירה והאחריות הם אלו שמאפשרים את המשמעות. כך לדוגמא, אבות שנופלים ל"מלכודת האדם הרציני" ומציגים דמות אב אינסטרומנטלית על אף שלא בחרו בכך עשויים למצוא עצמם חסרי תחושת משמעות וסיפוק הן במשפחתם בספירה הביתית, והן בעבודתם בספירה הציבורית (שלכאורה היתה צריכה להיות בעלת משמעות).
- בשל התגרענות התא המשפחתי עולה החשיבות של תיקוף בחירות הפרט על ידי בן/בת הזוג, על פני התיקוף מול קבוצות ייחוס קודמות כדוגמת המשפחה המורחבת או מקום העבודה. למעשה, האקזיסטנציאליזם מתייחס לסובייקטיביות אצל האדם אך לא רק כלפי עצמו אלא גם כלפי אחרים. כלומר, הפרט חייב לחשוף ולהכיר באחר אשר בתורו יכיר בפרט עצמו כסובייקט. וכאשר בוחנים את התא המשפחתי הפוסט מודרני עולה כי ההכרה ההדדית של בני הזוג אחד את השני כסובייקטים היא קריטית.
תרומתו העיקרית של המחקר הינה חשיפת הבעייתיות הכרוכה בתפקידי המגדר הסטריאוטיפים גם עבור הגברים. על אף שהמבנה החברתי הפטריארכלי לכאורה מיטיב עם גברים ,כאשר בוחנים את מצבם בפרספקטיבה האקזיסטנציאליסטית-בובואריאנית לומדים שלמעשה גם הגברים לא תמיד חופשיים לבחור. וכך, גם אם הם מתנהלים לכאורה בחופשיות בספירה הציבורית, עבודתם במקרים רבים בעלת אופי אימננטי ותפקידי המגדר הסטריאוטיפים מדירים אותם מהיכולת לבחור ולהפיק מבחירתם חיים אותנטיים ובעלי משמעות. בסופו של דבר הם מפסידים פעמיים; מלכודת האדם הרציני המשקפת לכאורה ערכים, רצינות וחשיבות, שמה אותם פעם אחת במקום של חוסר אותנטיות ופעם שניה לבד במשפחה ובזוגיות.
הפילוסופיה הבובואריאנית-אקזיסטנציאליסטית רלוונטית ומלמדת על הצורך הקריטי של גברים להשתלב בדיון הפמיניסטי ולפעול לפרימת ההבניות על מנת שיוכלו לחוות משמעות.
המחקר בוצע בתכנית הבינתחומית בלימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת חיפה.
לקריאת העבודה המלאה לחצו כאן
