חוקרת: ד"ר ורדה ויזל
בעבודת הדוקטורט שלה בחנה ד"ר ורדה ויזל את ההטיות המגדריות במרכז הערכה לאיתור פוטנציאל ניהולי, כלי מיון והערכה שכיח בארגונים רבים, הנחשב כלי מיון אובייקטיבי ורציונאלי למיון מנהלים.
מרכזי הערכה הם מוטים מגדרית לטובת הגברים ולמרות זאת מחקרים רבים בארץ ובעולם מצביעים על כך שנבחנות מצליחות כמו נבחנים ואף יותר מהם במגוון רחב של ארגונים. במחקר כונתה תופעה זו 'הפרדוקס המגדרי של מרכזי ההערכה לניהול', ומטרת המחקר היתה להבין ממה נובע הפרדוקס.
במחקר נמצא כי הצלחתן של נבחנות נובעת מהערכת יתר חומלת מצד המעריכים כלפי חלק מהנבחנות, ולא מכישורי ניהול נדרשים.
המחקר שילב ניתוח כמותי של ציונים שהשיגו למעלה מ-1000 נבחנים/ות בארגון ממלכתי עם ניתוח איכותני של ראיונות עם 30 מעריכים/ות במרכז ההערכה הנדון.
מהמחקר עלה כי:
– אחוז גבוה של מעריכים/ות חשו רחמים והעריכו הערכת יתר נבחנות שהפגינו חולשה במהלך מרכז ההערכה.
– אחוז גבוהה של מעריכים/ות דיווחו על עוינות שחשו כלפי נבחנות שהפגינו אסרטיביות ודעתנות במרכז ועל כך שהעריכו אותן הערכת חסר.
– כיוון שקודמו לניהול נשים שקיבלו ציונים גבוהים לא בגלל יכולות ניהול נדרשות בארגון הנבחן (אסרטיביות ודעתנות) אלא כיוון שהפגינו חולשה ועוררו אמפתיה, כפי שדיווחו המעריכים, ניתן לצפות שהשדרה הניהולית בארגון תתאפיין בשימור וחיזוק המבנה הפטריארכאלי של הארגון ומנהליו.
בין ההצעות לשינוי: לשלב יותר נשים כמעריכות במבחנים, לבחון סגנונות ניהול שונים (ביניהם גם ניהול מתמיר ומשתף), להפחית בתרגילים קבוצתיים בהם נשים נמצאות במיעוט ולהוסיף תרגילים זוגיים ואישיים ולהעלות את המודעות של המעריכים להטיות מגדריות.
