נעמי נבו ז"ל

האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר

מתאבלת על ד"ר נעמי נבו ז"ל שהלכה השבוע לעולמה

ד"ר נבו הייתה מפורצות הדרך במאבק לשיוויון זכויותיהן של נשים. היא נאבקה כאדם פרטי, ובאופן פרטי, על שיווינה של האישה לגבר בגיל הפרישה, אבל סיפורה האישי ומאבקה האישי, הפך למאבקן של הנשים כולן – בישראל. הויכוח אודות גיל הפרישה ממשיך להעסיק אותנו גם היום, אבל במאבקה זה לפני שלושים שנה(שנות ה-80 של המאה הקודמת), הביאה לחקיקתו הראשונית של אותו חוק יסוד בסיסי.

וכך אנו קוראים אודות מאבקה זה:

ד"ר נעמי נבו עבדה כסוציולוגית בסוכנות היהודית. כאשר הגיעה לגיל 60, נדרשה לסיים את עבודתה ולפרוש – בה בשעה שגברים יכלו לעבוד עד גיל 65. ההסדר היה מעוגן בחוקת העבודה של הסוכנות היהודית, אשר קבעה גיל פרישה שונה לנשים ולגברים.

ד"ר נבו פנתה לבית הדין לעבודה, ולאחר מכן לבית המשפט העליון, בטענה כי חיובה לפרוש 5 שנים מוקדם יותר מגברים מהווה אפליה פסולה. בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי, כי הצדק עימה. בעקבות פסק דין זה, נאסרה ההפליה בגיל הפרישה חובה בין נשים לבין גברים, ולנשים נתונה תמיד הזכות לעבוד עד גיל הפרישה של גברים. בעקבות פסק הדין, נחקק גם חוק מיוחד שהיה ידוע בשם חוק גיל פרישה לעובדת ולעובד, התשמ"ז-1987.