ד"ר דליה בכר, אמנית וחוקרת אמנות פמיניסטית. עבודת המאסטר שכתבה, בהנחיית ד"ר מרקוס באוניברסיטת תל-אביב עסקה בכאב הנשי. ספרה, המושתת על עבודת הדוקטור יתפרסם בהוצאת "רסלינג".
תחומי מחקר: מופעי התנגדות לתפיסת הגוף הנשי והיופי הנשי וייצוגיהם באמנות פמיניסטית.
עבודת מחקר זו נולדה מתוך התבוננות בעשרות יצירות אמנות שנעשו על ידי אמניות פמיניסטיות, החל משנות ה-60 של המאה העשרים ועד ימינו.
מתברר שחלק חשוב ובולט במכלול היצירות הפמיניסטיות, החל משנות ה-60 של המאה הקודמת, עוסק בהתנגדות לדימוי ונוס כמודל של "יופי נשי" ולניגזרותיו. דימויים אלה, המוכרים לנו ממסורת האמנות המערבית, הועתקו לתרבות פופולארית ולמדיה. סקירת היצירות שנעשו במגוון אמצעי ביטוי מראה, שדרך ערעור על הדימויים הדומיננטיים, האמניות השונות חותרות תחת תפיסות ומושגים של "יופי נשי" ותחת ההשלכות שמסתתרות מאחורי הדימוי, תוך שימוש באסטרטגיות שונות של התנגדות, גלויות או מוסוות.
מטרת המחקר לבדוק אסטרטגיות אלה, להציע הסבר מדוע נבחרו על ידי האמניות, ולהראות כיצד יושמו ביצירות השונות ובאילו תכנים הן טוענות את היצירה הפמיניסטית.
קובץ התמונות המלווה את העבודה בקישור המצורף
המחקר בהנחיית פרופ' חנה נוה וד"ר רות מרקוס:
ד"ר דליה בכר | התנגדות לדימויי ונוס כמודל של "יופי נשי" באמנות פמיניסטית by gender4u
Loading...
