פורסם בכתב העת Psychology & Sexuality
בחברה בה אנו חיים/ות, זהות מגדרית הינה תנאי מקדים לקיומו/ה של פרט כסובייקט. אך מהי זהות מגדרית? כיצד תופסת אותה החברה, וכיצד היא נתפסת על ידי הפרט הממוגדר/ת עצמו/ה? האם מדובר במבנה אחיד, מהותי, פוזיטיבי, המצוי כנתון טבעי באישיותו של האדם? האם "גבר" ו"אשה" הינן זהויות הנמצאות בקצוות מנוגדים של אותו ציר? לביקורת הפמיניסטית היה, ועדיין ישנו, תפקיד חשוב בהעלאת שאלות מסוג זה, ובשני העשורים האחרונים הצטרפה גם הביקורת הקווירית לאיתגור תפיסות רווחות של מגדר ושל זהות מגדרית.
מאז שרטט פרויד את האופן שבו הפרט האנושי מתפתח/ת להיות סובייקט גברי או נשי בהתאמה למינו/ה הביולוגי, חלו תמורות תיאורטיות משמעותיות. אחת החשובות שבהן היא ההבנה כי מגדר איננו ישות פוזיטיבית מהותית השוכנת בגרעין האישיות, אלא קונסטרוקט חברתי-תרבותי המושתת על צורות ומוסכמות שונות של פרפורמנס. אולם, לצד התפתחויות רעיוניות מסוג זה, ואף על פיהן, נותרו מקובלות תפיסות המושתתות על ההנחה שמגדר אחיד, עקבי ותואם-מין הינו מאפיין אישיותי המסמן הישג התפתחותי. הנחות כגון אלו תורמות, באופן ישיר ועקיף, לעיצובה של חברה נוקשה, המטילה סנקציות חברתיות קשות על העוברים/ות על חוקי המגדר. הן באות לידי ביטוי, בין השאר, ביחס אל פרטים המייצגים הפרה של ההתאמה בין מין למגדר, ובאבחנה הפסיכיאטרית של gender dysphoria (אבחנה המפורטת בV -DSM, הגרסה העדכנית של מדריך ההפרעות הפסיכיאטריות האמריקאי). לפי אבחנה זו, חוסר התאמה בין מין למגדר הינו סטייה מן הנורמה, וההנחה שבבסיסה היא שבקרב האדם הנורמלי קיימת תחושה מגדרית קבועה, עקבית ולכידה של מגדר אחד, תואם מין.
מטרתו של המחקר המתואר במאמר המצורף היתה להעמיד לבדיקה את ההנחות הנמצאות בבסיס התפיסות הללו, בעיקר את ההנחה שזהות מגדרית מושתתת על שתי קטגוריות משלימות המוציאות זו את זו, "גבר" או "אישה". לצורך המחקר פותח שאלון זהות מגדרית הבוחן היבטים שונים של תפיסת הפרט את זהותו/ה המגדרית. תקוותנו היא כי חשיפה של מציאות השונה מזו שמבקשות התפיסות הרווחות לצייר, תתרום לשינוי תפיסתי כמו גם להתבססותן של נורמות המתאפיינות בפתיחות ובגמישות ביחס למגדר.
פרופ' דפנה יואל, ד"ר ריקרדו טרש, ד"ר מיה מוכמל, ד"ר אפי זיו, זוהר ברמן
Queering gender: studying gender identity in ‘normative’ individuals
