ספרים ופרסומים

מלכה עירומה | שירת מחאה חברתית נשית

לקראת יום האשה הבינלאומי במרץ 2013 יצאה לאור, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, אנתולוגיה של שירת מחאה נשית חברתית ישראלית בעריכת המשוררת דורית ויסמן.

לקראת יום האשה הבינלאומי במרץ 2013 יצאה לאור, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, אנתולוגיה של שירת מחאה נשית חברתית ישראלית בעריכת המשוררת דורית ויסמן. האנתולוגיה, "מלכה עירומה" שמה, כוללת 193 שירים שנכתבו על ידי 103 משוררות, משוררים וזמרות-יוצרות.

מרכז הכובד של האנתולוגיה הזו הוא שירה העוסקת בבעיות התרבותיות, החברתיות והכלכליות של הנשים בארץ.  האנתולוגייה אינה עוסקת ביחסים-בין-המינים או בשירי אהבה נכזבת, נטישה וכדומה, אלא במחאה כנגד מוסכמות החברה, כנגד התגיות של האשה וכנגד תפקידיה המסורתיים בחברה. וגם מחאה כנגד הטרדה, התעללות, אונס ורצח נשים. השער הראשון, "מלכה עירומה", (שם שנלקח מהשיר "הסתכלות בדבורה" של לאה גולדברג) הוא שירי התרסה ומחאה נשית כנגד מוסכמות החברה (רצון החברה באשה "בובתית" ונוחה-לעיצוב, עיצוב האשה); השער השני "שמנטוזה" (כשם השיר הראשון בשער, שירה של ורדה בן חור) הוא שירי מחאה כנגד דימוי הגוף שנכפה כתוצאה מהתניות חברתיות ותרבותיות, כותרת השער השלישי, "ככה תאהבני", נלקחה מפתיחת שיר של אסתר ראב, וכדבר השיר הזה, בשער זה שירי מחאה כנגד ציפיית החברה מהאשה שתתחתן (ולא תתגרש!), תוליד ילדים ותשב במטבח וגם שירי התרסה ייצריים, הנותנים לגיטימציה למיניות האשה. השער הרביעי, "אשת חיל", כולל שירי מחאה כנגד הטרדות, התעללויות ואונס נשים. בשער החמישי ("איפה תגורי") מרוכזים שירי מחאה כנגד מצבה הכלכלי וקשיי הפרנסה של האשה בחברה, והשער האחרון ("לומדת לעוף") הוא שירי העצמה נשית.

ערב מיוחד עם צאת הספר יתקיים ב-7.3.2013 בבית ביאליק, תל אביב

ערב מיוחד עם צאת הספר יתקיים ב-11.3.2013 באברם בר, ירושלים

אמא / נפתלי שם טוב

אִמָּא שֶׁלִּי מְנַקָּה

אֶת הַשֵּׁרוּתִים

שֶׁל הַחוֹקֶרֶת הַדְּגוּלָה

שֶׁמֶּחְקָרֶיהָ עַל מִגְדָּר

וּתְפִיסוֹת פְּסִיכוֹאַנַלִיטִיּוֹת

פּוֹסְט-סְטְרוּקְטוּרָלִיסְטִיּוֹת

הֵבִיאוּ אוֹתָהּ

לַהֶשֵּׂג הַמַּדְהִים

הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה

שֶׁהִתְקַבְּלָה

כִּפְּרוֹפֶסוֹר מִן הַמִּנְיָן

עוֹד הַצְלָחָה פֶמִינִיסְטִית בְּצַמֶּרֶת הָאַקַדֶמְיָה.

*/רוחמה וייס

כָּל אִשָּׁה הִיא פִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה

מְנֻמֶּסֶת

לֹא סִפּוּר מְסֻבָּךְ

הוֹדִיעַ וְהוֹסִיף

חָתַכְנוּ מִתַּחַת לְקַו הַבִּיקִינִי

וְשָׁטַף יָדַיִם

וְתָפַר וְנִקָּה

וְהוֹסִיף.

ססטינה לקופאית / דורית ויסמן

1

שׁוֹקוֹלָד פָּרָה 7290000255903

729000287248 וְ – 7290000135700

נֶקְטַר אֲפַרְסֵק וַחֲמוּצִים סִינִי

הַבַּת שֶׁלִּי עוֹד מִסְתּוֹבֶבֶת מָה הִיא עוֹשָׂה

זַיִת סוּרִי מְבֻקָּע 7290000046006

הַקֻּפָּה הַזּוֹ דפוקה, צָרִיךְ לְהַקִישׁ פָּעָמַיִם

2

הַשָּׁבוּעַ עָשִׂיתִי מִשְׁמֶרֶת כְּבָר פָּעָמַיִם

רוֹצָה לָבוֹא הַבַּיְתָה לִפְנֵי שָׁלֹשׁ

לַחְמָנִיָּה אֲרֻכָּה בַּקְבּוּק רֵיק כָּפוּל שֵׁשׁ

חָזֶה הֹדּוּ בְּמרינדה 7290002400

חֲגִיגָה הָאִשָּׁה הַזֹּאת עוֹשָׂה

רֶבַע עוֹף וְנַקְנִיק וּבָשָׂר סִינִי

3

יוֹשֶׁבֶת פֹּה שָׁעוֹת כְּמוֹ תאילנדי אוֹ סִינִי

לֶחֶם וְעוֹד לְחָם זֶה נוֹתֵן פָּעָמַיִם

מָה אֲנִי עוֹשָׂה מָה אֲנִי עוֹשָׂה

עוֹד 729000035707 וְעוֹד 729000035703

72964415 הַכֹּל כְּבָר נִרְאֶה לִי כְּמוֹ אֶפֶס

אֲנִי חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה עַל שֵׁשׁ

4

הָאִישׁ הַזֶּה מִתְנַהֵג כְּמוֹ יֶלֶד בֵּן שֵׁשׁ

כֻּלָּם לוֹקְחִים בְּמִבְצָע תַּחְמִיץ סִינִי

7290002706724, 7290002660200

רָאִיתִי אֶת הָאִשָּׁה הַזּוֹ הַיּוֹם כְּבָר פָּעָמַיִם

עִם הַפַּעַם הַזּוֹ זֶה כְּבָר שָׁלֹשׁ

וּמָה אֲנִי הַיּוֹם לַבַּעַל שֶׁלִּי עוֹשָׂה

5

סַחְלֵבּ 2 שַׂקִּיוֹת בִּירָה שֵׁשׁ

עִם הַקֶּמֶט הֶחָדָשׁ שֶׁלִּי מָה אֲנִי עוֹשָׂה

כְּבָר אֵין לִי כֹּחַ אֲנִי רוֹאָה כָּפוּל שָׁלֹשׁ

מִבְצָע סִינִי מִבְצָע סִינִי מִבְצָע סִינִי

עוֹד מִישֶׁהוּ לָקַח אוֹתוֹ פָּעָמַיִם

וּבָרֹאשׁ שֶׁלִּי הַכֹּל אָפֹר שָׁחֹר כְּמוֹ אֶפֶס

6

7290002989943, 9290003067540

7290002415107 מָה סָלָט פִּלְפֵּל חָרִיף עוֹשֶׂה

7290000046006 פָּעָמַיִם

7290000047362 כָּפוּל שֵׁשׁ

7290000457253 שׁוּב הַסִּינִי

7290002871248, 7290000135703

7

7290000135703 וְעוֹד פָּעָמַיִם אֶפֶס

שׁוּב הַבָּשָׂר הַסִּינִי מָה אֲנִי עוֹשָׂה

רוֹצָה לִהְיוֹת יַלְדָּה בַּת שֵׁשׁ חוֹשֶׁבֶת פָּעָמַיִם

מיומנה של אם חד-הורית/ שירה אוחיון

אכוּלת עוֹני

אפוֹר ומוֹנוֹטוֹני

נפשי מתפּוֹרֶרֶת

וכְבַר לא בּורֶרֶת

בין אהוּב לאהוּב


2 תגובות

  • מעתיקה לכאן תגובה אינטואיטיבית שכתבתי בפייסבוק כשנתקלתי בשיר אמא, אוליכבר בפעם השלישית, כמייצג של האנתולוגיה:
    כשקראתי את השיר הזה בפעם הראשונה, התעצבנתי. עכשיו שמעתי שמקריאים דווקא אותו מתוך הספר "מלכה עירומה". אז קודם כל, אני לא מבינה למה גברים צריכים לכתוב שירים לאנתולוגיה של נשים, ואם כבר, למה שיר של גבר צריך להיות השיר המייצג של ה אנתולוגיה הזאת. אבל לא קראתי את האנתולוגיה, אז אחרי שאקרא, אדע.
    זה השיר: "אמא שלי מנקה/ את השירותים / של החוקרת הדגולה/ שמחקריה על מגדר/ ותפיסות פסיכואנליטיות/ פוסט-סטרוקטורליסטיות/ הביאו אותה / להישג המדהים/ האשה הראשונה/ שהתקבלה/ כפרופסור מן המניין/ עוד הצלחה פמיניסטית בצמרת האקדמיה".

    שונאת את המילים האלה. לידיעתך חמודי, לא רק חוקרת המגדר מחרבנת בשירותים, גם בן זוגה והילדים שלה,, בנים ובנות, עושים זאת, ואין לכך קשר לעובדה שהיא אישה, אלא אם אתה מניח שמי שצריך ואמור לנקות את השירותים בבית זו ממילא האישה. שנית, בתור אישה, המשרה שפתוחה בשביל אמא שלך היא ניקוי שירותים, ואת זה לא תתקן על ידי שנאה והתנגדות לחוקרות מגדר. מוכנה לשים כסף שחוקרת המגדר ניקתה יותר אסלות ממך בחיים שלה, ולא מתוך בחירה. אני עבדתי בניקיון כדי להתפרנס, אתה עבדת בניקיון כדי להתפרנס?

    השימוש באימא פה הוא מניפולטיבי, כאילו יש איזה חיבור טבעי ומיידי, מחמם את הלב ומנצח כל הגדרה אינטלקטואלית בין אמא שלך אליך – מנוגד לקור ששורר בבית החוקרת שבו מדברים במילים כל כך ארוכות וחסרות משמעות – אז אין, ואתה לא זה שמנקה את האסלות, וההתקוממות שלך בשם אמא שלך היא מרגיזה, מסיבות שיהיו ברורות יותר בהמשך.

    שלישית, בואו נשים את הדברים על השולחן: השנאה לחוקרת המגדר נגועה בשנאה לנשים, שבמקום לנקות את השירותים של המשפחה, מעדיפות ללמוד. במקום להפנות כעס כלפי גברים כמו אולי רחמנא לצלן אפילו אתה, או אבא שלך, שבגלל המשאבים שאמא שלך הייתה צריכה להפנות אליכם (תן לי לנחש שאת האסלה שלך היא ניקתה ולא אתה) היא לא יכלה ללמוד ולהתקדם, אתה מפנה אותו נגד אישה אחרת. כמה נוח ומכוער.

    עכשיו תסבירו לי, איך שיר כזה, מהותני ומיזוגני, נכנס לאנתולוגיה והפך להיות השיר הראשון שמייצג את שירי האנתולוגיה באתר.

  • הרגשתי שחיה סדן יצקה עבורי בביקורת שלה את המילים. זו בדיוק הייתה התחושה שלי מול השיר הזה שרץ עכשיו בפייסבוק.