שוב שנה חדשה ושום דבר לא השתנה. נשים נרצחות, נאנסות, נסחרות, נדחפות לאחור באוטובוס ובכל מקום.
כל ההישגים בחוקה ובמשפט לקידום מעמד האישה – בעבודה, במשפחה, בחברה – לא נאכפים, והמילה פמיניזם היא עדיין מילה מרתיעה.
"אני לא פמיניסטית", מצהירה בפני המורה שלי לכושר, ואחריה כל הנשים הצעירות והמבוגרות שמתאמנות באולם. אין צורך לערוך סקר סטאטיסטי: המודעות הפמיניסטית בארץ היא בשפל, וגם אנחנו כחברה של גברים ונשים.
ברכת "שנה טובה" שעיצבה לאה גולדברג:
האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר, פונה לכל אלה העוסקים והעוסקות בלימודי מגדר (סטודנטיות וסטודנטים, מרצות ומרצים, מתעניינות ומתעניינים) לאמר- כדי להמשיך ולהיאבק על צדק חברתי ונשי, עלינו להיאבק פמיניזם: ללמוד פמיניזם, להפיץ פמיניזם, לחיות פמיניזם.
שנה פמיניסטית פעילה ופורה,
יפה ברלוביץ, יו"ר בפועל
נ.ב. כמו המשוררת לאה גולדברג בשיר הזה, בואו נקווה בכל זאת לשנה טובה יותר:
כל שנה ושנה מוריק הדשא
ועולה החמה ויורד המטר
כל שנה ושנה אדמה מתחדשת
מלבין החצב ומזהיב ההדר
כל שנה נולדים אנשים לרוב
לדמעות ולצחוק, לאחוה ושינאה
יש מישהו הרוצה רק טוב
גם השנה……
תודה על הברכות לשנה החדשה ועל שירה הנפלא של לאה גולדברג.
ובמיוחד – תודה ליפה ברלוביץ על פעילותה הבלתי נלאית ועל דבריה החשובים.
אכן, דברים כדרבנות!
גמר חתימה טובה לכולכן!