ספר חדש לד"ר נוגה אפרתי
Women in Iraq: Past Meets Present, New York: Columbia University Press, 2012
ספר זה הוא המחקר המקיף הראשון על היסטוריה של נשים בעיראק מאז הכיבוש הבריטי ועד נפילת המלוכה ההאשמית שהוקמה בחסותו (1917 – 1958). הוא בוחן ממה חששו אקטיביסטיות עיראקיות בנות זמננו כאשר התריעו כי תחת הכיבוש האמריקאי (2003) נשים בעיראק עלולות לחזור לתנאים ששררו תחת הכיבוש הבריטי והמלוכה ההאשמית.
חלקו הראשון של הספר מתאר את תהליך בניית המדינה העיראקית על ידי הבריטים ואת ההשלכות הקשות וארוכות הטווח שהיו לו על נשים. הוא מראה כיצד המערכת המשפטית והפוליטית שייחדו הבריטים לעיראק ואשר נועדה לקשור "מנהיגים אוטנטיים" למשטר פרו-בריטי, הִבנתה את הנשים במדינה כאזרחיות מדרגה שנייה.
חלקו השני סוקר את התפתחות תנועת הנשים בעיראק ואת מאבקן של אקטיביסטיות עיראקיות כנגד הדיסקורס המגדרי של המדינה. הוא מתאר את מחאתן כנגד "התקנה השבטית" שהכירה בחוק המנהגי והבנתה אותן כרכוש שבטי; הוא מתחקה אחר קריאתן למדינה להתערב בתחום המעמד האישי ולמנוע פרשנויות מחמירות של החוק האסלאמי, שהפכו אבות ובעלים אדונים לגורלן; לבסוף, הוא בוחן את פעילותן למען קבלת זכויות פוליטיות.
המחקר טוען כי הישגיהן אמנם לא באו לידי מימוש בתקופה ההאשמית, אך הדיסקורס המגדרי האלטרנטיבי שעצבו, זה המַבְנה נשים כאזרחיות מלאות שזכויותיהן מוגנות על ידי המדינה, היווה בסיס לדיסקורס המגדרי של המדינה לאחר "מהפכת 1958". "התקנה השבטית" בוטלה, חוק מעמד אישי, שהיטיב מאוד עם נשים, התפרסם ונשים שולבו במערכת הפוליטית.
הכיבוש האמריקאי, טוען האפילוג, מסיבות דומות מאוד לאלו של הכיבוש הבריטי, איים למחוק את שרידיו של דיסקורס זה. מכך חששו ועל כך התריעו אקטיביסטיות עיראקיות. הן יצאו למאבק על הישגי "אמהות הפמיניזם" בעיראק, שבמידה רבה לא צלח.
ד"ר נוגה אפרתי, היא עמיתה במכון המחקר על שם הארי ס. טרומן למען קידום השלום, האוניברסיטה העברית
