לוח הודעות: קול קורא, מלגות ומשרות

תעסוקת אקדמאיות ערביות

הפוטנציאל האבוד של המשק הישראלי כתוצאה מאי-מימוש פוטנציאל כוח העבודה של נשים ערביות מסתכם ב-21 מיליארד ₪ בשנה. רק הקמת ועדה בין משרדית להכנת תכנית-על להעסקת נשים אקדמאיות ערביות תעצור את האפליה והבזבוז הכלכלי הבלתי נתפס!

עמותת נשים נגד אלימות מנהלת פרוייקט נשים ותעסוקה מאז 2004- לאחרונה הושק קמפיין חדש "התעסוקה שלהן, הרווח של כולנו"

הפוטנציאל האבוד של המשק הישראלי כתוצאה מאי-מימוש פוטנציאל כוח העבודה של נשים ערביות מסתכם ב-21 מיליארד ₪ בשנה. שיעור הנשים האקדמאיות הערביות בשנת 2008 עמד על 9% מכלל הנשים בגילאי העבודה, ולכן פוטנציאל הגידול בתמורה מעבודה של אקדמאיות ערביות מוערך בכ- 200 מיליון ₪ בשנה.

רק הקמת ועדה בין משרדית להכנת תכנית-על להעסקת נשים אקדמאיות ערביות תעצור את האפליה והבזבוז הכלכלי הבלתי נתפס!

עברו עשר שנים מאז שסמר מוקבעה, בת 32 מנצרת, סיימה את לימודי התואר הראשון בסטטיסטיקה וחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה. בשנת 2003  קיבלה סמר תעודת הוראה ומאז היא מנסה שנה אחרי שנה להגיש בקשה לשיבוץ כמורה במערכת החינוך הערבית, במקביל לשליחת קורות החיים לבתי ספר במגזר הפרטי. למרות השכלתה האקדמאית, הכשרתה המקצועית ורצונה העז לעבוד כמורה, נאלצת סמר לעבוד כפקידה ומנהלת חשבונות בחצי משרה במוסך בעפולה, תמורת שכר זעום של 3,000 ש"ח בחודש.
נג'ואן מארון מאעבלין, אניסה דרוויש מאכסאל ופאתן עואד מנצרת הן אקדמאיות נוספות בעלות תעודת הוראה שלא מצליחות למצוא עבודה כמורות. כל אחת מהן חווה תסכול יומיומי בשל חוסר יכולתן הכפוי לעבוד במקצוע אותו למדו ואליו הוכשרו. נשים אלו מייצגות אלפים רבים של נשים ערביות, אשר למרות הלימודים האקדמאיים והכשרתן המקצועית לתפקידי הוראה, נותרות מובטלות או מועסקות במשרות זוטרות וחלקיות במשכורת זעומה.
הנתון הרשמי של משרד החינוך מצביע כי בשנת הלימודים תשע"ב (2011/2012) נדחו 5357 בקשות שיבוץ של מורים ערביים (כ-90% מהן נשים) בגלל מחסור בתקנים במוסדות החינוך. נתון זה מתייחס אך ורק לאלו אשר ממשיכות להגיש בקשות לשיבוץ בתקווה להיות בין ברות המזל שתצלחנה למצוא תעסוקה בתחום ההוראה (רק 2897 בשנת תשע"ב). סך כל הנשים האקדמאיות בעלות תעודת הוראה אשר אינן משתלבות בשוק העבודה במקצוען (כולל אלו שכבר התייאשו להגיש בקשות לשיבוץ בשל התסכול החוזר ונשנה) מוערך בכ- 11,000 מורות אשר נותרות מובטלות או נאלצות להסתפק במשרות שאינן הולמות את כישוריהן.
הפוטנציאל האבוד של המשק הישראלי כתוצאה מאי-מימוש פוטנציאל כוח העבודה של נשים ערביות מסתכם ב- 21 מיליארד ₪ בשנה. שיעור הנשים האקדמאיות הערביות בשנת 2008 עמד על 9% מכלל הנשים בגילאי העבודה,ולכן פוטנציאל הגידול בתמורה מעבודה של אקדמאיות ערביות מוערך בכ-200 מיליון ₪ בשנה. לא פלא, שתעסוקת הערבים וסגירת הפערים בינם לבין היהודים הם אתגרים חשובים שמדינות OECD העמידו לפני ישראל. זהו אינטרס מאקרו-כלכלי ממדרגה ראשונה אשר דורש ממשלת ישראל לשנות באופן מהותי את מדיניותה הנוכחית אשר מתעלמת באופן עקבי מהבעיה, ואינה משקיעה משאבים נדרשים לפתרונה.
ההשלכות המאקרו-חברתיות מעוררות אף הן דאגה רבה. בשל העדר תקני הוראה מספיקים, קיימים פערים בלתי נסבלים באיכות החינוך לה זוכים התלמידים באוכלוסייה הערבית. ממוצע התלמידים לכיתה גבוה משמעותית לעומת האוכלוסייה היהודית, אחוז הנשירה מבתי הספר כפול, ובסופו של דבר רק 32% מהתלמידים הערביים זכאים לתעודת בגרות (לעומת 60% באוכלוסייה היהודית)
התרחיש בו מגמת הגידול בהשכלת הנשים הערביות עלולה להתהפך כבר איננו דמיוני, מכיוון שהתמריץ שלהן לרכוש השכלה הולך ופוחת. הרגרסיה בשיעור ההשכלה תשליך באופן ישיר על פגיעה במעמדן של הנשים הערביות, ותעמיק את הפערים המגדריים בתוך החברה. הסטת התקציבים מתמיכה סוציאלית בנשים האקדמאיות לתקצוב תקני הוראה נוספים תייצר מנוע כלכלי משמעותי של צמיחה למשק הישראלי כולו, ותאפשר להגדיל את תקציבי החינוך, הבריאות והרווחה עבור השכבות החלשות בחברה היהודית והערבית כאחד. העצמת הנשים הערביות ושיפור מערכת החינוך הערבית יקטינו את תחושות הניכור, יצמצמו את הפערים המגדריים והחברתיים וישליכו על חיזוק המרקם החברתי של החברה הישראלית כולה.

לפרטים נוספים –

בעלון המצורף

לצפייה ב-youtube

דף הפייסבוק

תגובה אחת