מירי גלעד | שירים מתוך: "רגע על פני האדמה"

מתוך רגע על פני האדמה (2008-1998), הוצאת הקיבוץ המאוחד 2011

פרחי העונה

אימי ואני משוחחות על פרחי העונה:

פטוניות, ביגוניות, אמנון ותמר.

עובדות בגינה שלה, עוברות בגינה שלי

כמודדות את כברת חיינו המוגדרת,

את אפשרות השמחה הידועה רק לשתינו.

מתגוננות מפני השקט העולה מגווית האדמה

שלעולם אינה נקברת.

אימי ואני מדברות עָלים, משוות פניהם,

מנסחות את תבונת הצורה ביחס לכוח הצבע.

הכרזת חיים חרישית ומדוייקת

טרם אַלימות הקיץ.

קיום

אימי, שכבר יודעת את זקנתה, מתכרבלת בעַצְמות הזמן האוזל.

מַטְחי ירי באוזניה הכבויות, ורגליה לא יצילוה עוד במנוסה אל היער.

מחר אביא לה תבשילים וטעם תפוחים

להניח על שולחן נפשה את מנת השמחה המאוחרת.

היא תאמין כי בכוח עיניה לפרוץ חלון אל כִרְכָרות העננים

להימלט מקומתה האובדת.

אני הולכת ומתייתמת בתנועותיה הקטנות,

בקריאות השמחה הקלושות כשהיא קמה ממקומה,

דוחפת את קיומה רק עוד צעדים אחדים

כמו מלאך יָרוּי.

קיבוץ ניר-עם, 2006, בשעות של ירי קסאמים