סטודנטים וסטודנטיות בישראל יוצרים מציאות חדשה

מיזמים כגון ויקיפדיה מערערים על הסדר הישן והבטוח ומציבים בפנינו עובדה פשוטה: אם לא ניקח אנחנו אחריות על הידע, אנו משאירים אותו בידי אחרים. יש בכוחנו לכתוב ערכים חדשים או להרחיב ערכים קיימים ובכך להנכיח היסטוריה של נשים והיסטוריה של קבוצות מיעוט בכלל. עלינו לכתוב את ההיסטוריה שלנו בעצמנו

ההיסטוריה היא גברית. היא לא גברית משום שיצרו אותה רק גברים, היא גברית משום שהם אלה שתיעדו אותה. בעולם שבו ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים, אין זה פלא שההיסטוריה של הנשים נדחקה לפינה. יש מי שילינו על כך, יש מי שיאשימו, אך יש גם כאלה שיבחרו ליצור מציאות אחרת.

בתחילת שנת הלימודים האקדמית תשע"ב פתחה ד"ר שרון גבע קורס מקוון בהיסטוריה שכותרתו: "בלי הבדל מין? הרהורים על מעמד האישה בישראל". משתתפי הקורס נתבקשו משבוע לשבוע לקרוא טקסטים העוסקים בנושאי מגדר בישראל ואשר נכתבו על ידי נשים מובילות בחברה הישראלית, דוגמת בבה אידלסון, דבורה ברנשטיין, מרים ברץ, עדה מימון ועוד. לאחר הקריאה התפתחו דיונים רחבי היקף שנפרסו כולם במרחב הווירטואלי ונמשכו על פני שבועות.

הרשו לי לעצור לרגע ולחלוק סוד קטן עם המרצים. כפי שהכלב הוא ידידו הטוב של האדם, כך גוגל הוא ידידו הטוב של הסטודנט. עם קבלת טקסט חדש או מפגש עם דמות חדשה, מיד יצאו הסטודנטים למלאכת החיפוש ויבקשו להרחיב את ידיעותיהם אודות הכותבות. למרבה ההפתעה, ובניגוד לציפיות, בקורס זה חיפושים מסוג זה העלו חרס. מסתבר כי הרשת העולמית כולה לא מנגישה ולו את המידע הבסיסי, אודות רבות מאותן נשים.

כיצד ייתכן שנשים, להן חלק מרכזי בהקמת המדינה, שכיהנו בתפקידי מפתח בחברה הישראלית, שתרמו לעיצוב וחינוך רבים מאזרחי ישראל, נעדרות מהרשת? כיצד ייתכן שגם כאשר מופיע אזכור על אותן נשים הוא דל ורזה? האם ייתכן שב"עידן הידע" מישהו שכח לעדכן שיש גם נשים? מאותו הרגע בו זוהה הצורך, ברור היה שתכלית הקורס תהיה ליצור מציאות שונה. אין די בדיבור על מעמד האישה בחברה הישראלית, משימתנו היא להנכיח את האישה ולתת לה את מקומה הראוי על במת ההיסטוריה.

במשך אלפי שנים היו מקורות הידע האנושיים סגורים וחתומים ונכתבו רק על ידי אחדים. תקופות שלמות מתועדות כולן על ידי אדם אחד או על ידי בודדים (ראו לדוגמה את יוסף בן-מתתיהו הלא הוא יוספוס פלביוס). עם תחילתה של המאה ה-21 השתנה המצב. מהפכת המידע הביאה עמה אפשרות חדשה, כזו המשחררת את הידע מידיהם של "מומחים" ומעבירה אותו להמון. לפתע ניתנה הזדמנות לפשוטי העם לכתוב את ההיסטוריה כראות עיניהם וחשוב מכך, גם כראות עיניהן. אחד המאפיינים המרכזיים של מהפכה זו הוא מיזם ויקיפדיה, שיצר לא פחות מתרבות חדשה של גישה לידע. רבים ממהרים להשמיץ את האנציקלופדיה החופשית ונפתוחה לכול וטוענים שאין בה פיקוח או כי ערכיה דלים וחסרים סימוכין היסטוריים. לצערי, מרבית המשמיצים לא טרחו לבדוק את העובדות. להלן כמה נתונים שיסבירו מדוע בעתיד הנראה לעין תהפוך ויקיפדיה למקור מידע אקדמי מוביל, שיאפשר גישור פערים חברתיים בחברה הישראלית ותיקון עוולות היסטוריות רבות שנים.

ויקיפדיה האנגלית באה לעולם בינואר 2001. כשנתיים וחצי לאחר מכן עלתה לאוויר העולם אחותה הקטנה והצנועה – ויקיפדיה העברית. תוך פחות משש שנים וחצי פורסמו בויקיפדיה העברית 100,000 ערכים, ונכון לכתיבת שורות אלו מונה האתר 132,404 ערכים (יותר מכול האנציקלופדיות הגדולות המודפסות בעברית גם יחד!). לשם השוואה, האנציקלופדיה העברית, האנציקלופדיה החשובה ביותר במדינת ישראל, כוללת שלושים ושניים כרכים, נכתבה ונערכה במשך למעלה משלושים שנה ויצאה לאור בשנת 1980. מאז הופיעו שלושה "כרכי מילואים", שהאחרון שבהם ראה אור בשנת 1995.

מהי משמעות הדבר? אם להסתמך על הערכים החתומים באנציקלופדיה העברית, אין דבר כזה "ממלכת ירדן". כותבי האנציקלופדיה ועורכיה לא ראו כל חשיבות בכתיבת ערך על אחת משכנותינו. לצערנו, גם לו היה נכתב ערך שכזה, הרי שלא היה נזכר כי בשנת 1994 נחתם הסכם שלום בין ישראל ובין ירדן, וזאת משום שמרבית הערכים נכתבו הרבה לפני שהרעיון על הסכם שכזה נראה בר מימוש. האם בעידן בו מידע חדש נחשף חדשות לבקרים אנו יכולים להרשות לעצמנו לשאוב ידע ממקור שעודכן לאחרונה לפני שבע עשרה שנה? האם אנו יכולים לסמוך על אמינותם של ערכים שנכתבו לפני ארבעים שנה ויותר?

רבים בוחרים לצקצק בלשונם ולטעון שהעובדה שהערכים באנציקלופדיה חתומים בידי חלק מטובי המוחות הישראליים (ישעיהו ליבוביץ', בנציון נתניהו, שמחה אסף, יוסף קלוזנר ועוד), מקנה לה יתרון אדיר על פני ויקיפדיה החובבנית, השואבת את המידע מאנשים אנונימיים המפרסמים מידע לא מפוקח. אין לשלול טענה זו מיסודה, אך חשוב להכיר גם בעובדות: הערכים בויקיפדיה עוברים בחינה וסינון קפדניים. מרגע שפורסם או עודכן, כל ערך נבדק מספר פעמים. ערכים שאינם עומדים בתקן או שאינם מדויקים לא מתפרסמים וערכים אשר מכילים טעויות מתוקנים במהירות.

בשנת 2005 פרסם המגזין Nature השוואה בין ויקיפדיה ואנציקלופדית בריטניקה, וקבע שההבדל בין האנציקלופדיות זניח. המחקר פורסם בגיליון דצמבר 2005 של כתב העת היוקרתי והוא  בחן  ערכים זהים במגוון תחומים של המדע, אותם מסרו למומחים עצמאיים, שלא ידעו מה מקור כל ערך – ויקיפדיה או בריטניקה. האם משמעות הדבר היא שוויקיפדיה חפה מכל טעות? ודאי שלא, אך ברור שמדובר בכלי חשוב שעם הזמן יהווה מקור ידע ממדרגה ראשונה. בזכות אופיו כמקור פתוח וחופשי, ככל שיהפוך הידע בו לאמין ומבוסס יותר, כך יוכלו ליהנות ממנו רבים יותר ופערים שמקורם בנגישות לידע ילכו ויצטמצמו.

כיצד נעזרים בויקיפדיה לכתיבת היסטוריה של נשים? בעקבות השיח אשר נפתח בקורס אותו הנחתה ד"ר גבע הוחלט כי מטלת סיום הקורס של הסטודנטים והסטודנטיות תהיה לבצע עבודת חקר מקיפה אודות נשים חשובות ומשפיעות בחברה הישראלית, ובסופה לחבר ערך ויקיפדיה עשיר, מבוסס ומכבד. במסגרת המטלה נכתבו  והורחבו ערכים רבים. כולם עברו בדיקה מקיפה והתבססו על איסוף מקורות היסטוריים וניתוחם. התוצאה: פעולה אקטיבית של סטודנטים וסטודנטיות שחרגה מגבולות הכיתה. תהליך הלמידה המעמיק הוביל לתיקון מצב בלתי נסבל בו נשכחו חלק מהחשובות שבהיסטוריה הישראלית.

עוד רבה המלאכה לפנינו. נשים רבות וחשובות עדיין נעדרות תיעוד היסטורי ראוי, ולכן אל לנו לשקוט על השמרים. עלינו להביט על יוזמתה של ד"ר שרון גבע ולראות בה סנונית ראשונה המבשרת על אפשרות חשובה וחדשה בעבור כולנו. בתקופה בה אנו עדים ותופעה קשה ופסולה של הדרת נשים מהמרחב הציבורי, אין לנו אלא לקבוע עובדות בשטח. בספרו מסך של חול (הוצאת הקיבוץ המאוחד) כתב יגאל אלון את המשפט האל-מותי: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". עלינו לזכור את עברנו ולעשות כל שביכולתנו בכדי לוודא שעבר זה לא מותיר מאחור אף גבר או אישה. לאחר דורות על גבי דורות בהם היינו רובנו קורבנות של היסטוריה שנכתבה על ידי אחרים, כעת יש לנו הכוח לכתוב את ההיסטוריה בעצמנו. מיזמים כגון ויקיפדיה מערערים על הסדר הישן והבטוח ומציבים בפנינו עובדה פשוטה: אם לא ניקח אנחנו אחריות על הידע, אנו משאירים אותו בידי אחרים. אם נרצה או לא, ויקיפדיה הולכת ותופסת את מקומה כמקור הראשון בו נעזרים בני נוער וסטודנטים בבואם לחפש מידע. ניתן להתעלם מהתופעה, אך הטמנת הראש בחול לא תפתור את המצב. עלינו לקחת אחריות ולדאוג לכך שהמידע אליו חשוף דור העתיד יהיה מידע אמין, מדויק ושוויוני. יש בכוחנו לערוך ערכים ולבסס אותם היסטורית. יש בכוחנו לכתוב ערכים חדשים או להרחיב ערכים קיימים ובכך להנכיח היסטוריה של נשים והיסטוריה של קבוצות מיעוט בכלל. עלינו לכתוב את ההיסטוריה שלנו בעצמנו.