יפה ברלוביץ | בואו נעשה היסטוריה ביחד, ונחזיר את הנשים-ההיסטוריות להיסטוריה שלנו

תגובה לרשימותיהן של ד"ר שרון גבע ורוני מנט

תחת הכותרת "מעלים ערך" , קראנו כאן אודות היוזמה הברוכה שהפעילה ד"ר שרון גבע, במסגרת החוג להיסטוריה בסמינר הקיבוצים, כאשר סטודנטיות וסטודנטים בקורס שלה ("בלי הבדל מין? הרהורים על מעמד האשה בישראל"), עסקו לא רק בלימוד החומר שעניינו מקומן הנעדר של נשים בתודעה הציבורית ההיסטורית, אלא אף יצאו לשטח לתקן את המצב. התיקון נעשה על ידי כתיבת ערכים בויקיפדיה, אודות נשים שעשו ובנו את הארץ הזאת, אלא שאף אחד לא טרח לכתוב ולספר עליהן.

והנה הסטודנטיות והסטודנטים מהחוג להיסטוריה בסמינר הקיבוצים עשו זאת, ואחת מהם – רוני מנט אף מספרת ברשימתה לעיל, כיצד גילתה את גולדה מילוסלבסקי – אחת ממייסדות העיר נס ציונה, בעוד רוני הגרה בנס ציונה לא פגשה בשמה מעולם, ורק עכשיו יצאה בעקבותיה לחקור, לבדוק ולאסוף פרטים שהצטרפו ל"ערך" אותו כתבה כאמור בויקיפדיה.

השכחתן של נשים מההיסטוריה הישראלית שלנו מטרידה מידי פעם – גופים שונים באקדמיה וגם מחוצה לה – ופה ושם כפי שנפרט להלן, אכן נעשים מפעלים אנציקלופדיים ותרבותיים, לערוך הכרות מחדש עם הנשים המחוקות והנשכחות הללו, ולהרחיב את ידיעתנו לגביהן. למשל, לפני מספר שנים יצאה אנציקלופדיה דיגיטלית שעניינה האישה היהודיה מבראשית ועד ימינו (לרבות הנשים בארץ מתחילת הציונות וחיבת ציון). זהו מפעל אדיר, אבל אצלנו הוא לא כל כך ידוע, כי הוא כתוב אנגלית (Jewish Women – A Comprehensive Historical Ecyclopedia ).

מפעל אחר שהתוודעתי אליו רק לאחרונה היא תכנית בשם "נשים עושות היסטוריה", והיא מוצעת על ידי המועצה לשימור אתרים לנערות בנות 12, לטקסי הבת מצווה שלהן. זוהי תכנית של למידה חוויתית במסגרת בית הספר (בה משתתפים גם הבנים), וחלק ממנה – טיולים לאתרי מורשת בהם דמות אישה היא מרכזית בסיפור המקום.האם זוהי רק הצעה, ובאיזו מידה התבצעו טקסים כאלה הלכה למעשה?

כמו כן כדאי להזכיר את האתר נשים על המפה שיזמו פרופ' שולמית ריינהרץ ממכון הדסה באוניברסיטת ברנדייס וד"ר אסתר כרמל חכים ממכללת עמק יזרעאל. באתר – רשימה של יישובים שנקראו בשמות נשים, אבל האתר היה אמור גם לעודד קריאת אתרים, רחובות ויישובים נוספים על שם נשים, וכן לרכז מאגר של ידע על נשים הראויות להנצחה על המפה; אלא שבשלב זה נראה לי כי הפעילות באתר הפסיקה.

לעומת זאת בחיפה, במסגרת האגודה אישה לאישה, החל להתארגן ארכיון היסטורי של נשים על ידי ד"ר חנה ספרן, וגם אצלנו באתר האגודה ללימודים פמיניסטיים – הוכרז ארכיון נשים וירטואלי ומוזיאון נשים וירטואלי, ואם יש לכן ולכם חומר מתאים – נשמח לקבל.

מצאתי לנכון לפרט את כל הפעילויות האלה כדי להראות כיצד מכל מיני כיוונים פורצים קולות הקוראים שוב ושוב: לא לשכוח, לא להשכיח, ולהעלות את הנשים ההיסטוריות על סדר היום הציבורי שלנו. אבל הקולות האלה הם פזורים, ואין ספק שיש לרכז אותם יחד ולהפעיל אותם יחד. גם אני, במסגרת המחקרים שלי, עובדת שנים לבד, כדי לפרסם ברבים את כל אותן עשרות נשים סופרות וכותבות (מתקופת העליות הראשונות ואילך), כאשר המחקר הספרותי-ההיסטורי מכריז קבל עם ועדה: שלא היתה ספרות נשים בארץ ישראל בתקופה של טרום המדינה. משוררות – כן. סופרות – לא.

לכן, אני שבה וקוראת לד"ר שרון גבע, לרוני מנט, ולכל הגורמים המעוניינים והפועלים בנידון: בואו נעשה היסטוריה ביחד, ויחד נחזיר את הנשים ההיסטוריות להיסטוריה שלנו.

_______________________________________________________________________________