מעלים ערך: סטודנטים וסטודנטיות להיסטוריה מחזירים נשים לתודעה

ד"ר שרון גבע, החוג להיסטוריה, מכללת סמינר הקיבוצים

ראו גם במוסף הארץ, 9.3.2012

הפרויקט המסכם של הסטודנטים והסטודנטיות בקורס "בלי הבדל מין? הרהורים על מעמד האשה בישראל" בחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים הוקדש לקידום מקומן של נשים חשובות בשיח הציבורי דהיום. במהלך הסמסטר למדו הסטודנטים והסטודנטיות על מקומן, תפקידיהן ומעמדן של נשים בישראל בשנות החמישים. הקורס התנהל כקורס מקוון (בממשק Moodle), והניתוח המשותף של המקורות התקיים על פי רוב בקבוצות דיון. אמנם הדיון היה היסטורי, אך ההקשרים האקטואליים היו בלתי נמנעים. במסגרת זו, לא פעם החיפושים בגוגל העלו חרס: כך נתגלתה מידת נפקדותן של נשים מרכזיות בתולדות החברה הישראלית מהרשת, עד כדי סכנת שקיעתן בתהום השכחה הקולקטיבית. חיפוש באנציקלופדיה החופשית לימד שלנשים אלו אין בה ערך, תרתי משמע.

במסגרת הפרויקט המסכם יצאנו מכתליה, הממשיים והווירטואליים, של האקדמיה למרחב הציבורי לטובת קידום מעמדן של נשים ש"עשו" היסטוריה אך עדיין נמצאות בשולי הסיפֵר ההיסטורי המקובל. 

הסטודנטים והסטודנטיות חיברו ערכים לוויקיפדיה, ואחרי שהושלמו העלו אותם לאנציקלופדיה החופשית. חלקם, כמו במקרים של מרים ברץ, ממייסדי דגניה, גולדה מילוסלבסקי, ממייסדי המושבה נס-ציונה, ליליה בסביץ, מראשי תנועת הפועלות, הניה פקלמן, פועלת שהגיעה ארצה בעלייה השלישית ותיעדה את סיפור חייה הטראגי, ובת-שבע דגן, סופרת, מחנכת, ניצולת השואה, הם ערכים חדשים.

במקרים אחרים אלה תוספות רבות-מלים ורבות-ערך לערכים שהיו דלים ביותר, כמו אלה של רחל כהן-כגן, חברת הכנסת הראשונה והיחידה שכיהנה בכנסת מטעם מפלגת נשים והיתה האישה השנייה שחתמה על הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, חברת הכנסת אסתר וילנסקה (מק"י), עדה פישמן-מימון, חברת כנסת ומראשי תנועת הפועלות, והערך שהוקדש לביטאון הפועלות דבר הפועלת. בקרוב צפוי לעלות ערך מורחב ומקיף על חברת הכנסת אמה לוין-תלמי (מפ"ם).

גולדה מילוסלבסקי, ממייסדי נס-ציונה

לא עוד ללא ערך

רוני מנט, סטודנטית לחינוך מיוחד והיסטוריה, מכללת סמינר הקיבוצים

בהצהרת העצמאות נאמר כי מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. במהלך הסמסטר הקודם, הייתה לי הזכות להשתתף בקורס "בלי הבדל מין? הרהורים על מעמד האישה בישראל", אשר הועבר על ידי ד"ר שרון גבע, במסגרת החוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים. הקורס קרא תיגר על הצהרת כוונות זו ולימד אותי כי אין הדבר היה כך ואין הוא כך עד היום. במפגש הראשון, העמידה אותנו ד"ר גבע בפני השאלה השזורה בשמו של הקורס: "בלי הבדל מין?", האומנם? ככל שעברו השבועות בקורס גילינו כי מעמדן של נשים בחברה סובל מחלוקה מגדרית מובהקת המאפיינת את החברה הישראלית לאורך דורותיה ועד היום.

הקורס הוקדש לקידום מקומן של נשים בשיח הציבורי ושבר מיתוסים רבים בהם חונכנו להאמין מגיל צעיר. במהלך הסמסטר, למדנו על מקומן, מעמדן, תרומתן הרבה ותפקידיהן של נשים שונות בישראל בשנות החמישים ובשנות הקמת המדינה. בעת הלמידה על אותן נשים, עשינו את הפעולה המצופה מכל תלמיד ותלמידה וחיפשנו את שמן באינטרנט למען קיום שיח פורה על פעולותיהן. הופתענו לגלות, כי ברוב הפעמים שעשינו חיפוש ברשת, האתר השכיח ביותר למציאת מידע באינטרנט- אתר ויקיפדיה, לא הכיל ערך על אותן הנשים ובמידה וכן, המידע היה תמציתי ומועתק מאתרים אחרים. שאלתי את עצמי- מהי המשמעות לכך שנדם קולן של נשים אלו ברשת האינטרנט? מהו המסר שמשתמע מתוצאת חיפוש שמן שהעלתה את ההודעה "הערך אינו קיים"?

בעקבות גילוי זה, גיבשה ד"ר גבע את פרויקט הסיום בו התבקשנו לכתוב ערכים על נשים שונות שדמותן אינה מיוצגת כראוי באתר ויקיפדיה או אינה מיוצגת כלל ולעלות ערך זה לרשת האינטרנט.

המטלה הייתה בעלת אופי שליחותי ומשמעותי שריגש את כולנו, אך הבחירה לא הייתה קלה. במהלך נסיעתי לביתי שבנס ציונה, עברתי דרך הכיכר המרכזית בעיר שנקראת "כיכר המייסדים". נזכרתי, כי לפני מספר חודשים קראתי באחת התעודות ההיסטוריות של העיר על גולדה מילוסלבסקי אשר הייתה בין מייסדי העיר. בעת שדפדפתי בין ספרי ההיסטוריה העירוניים גיליתי כי האישה היחידה שמסופר עליה בהרחבה  בקורותיה של העיר נס ציונה, הינה פייגה לרר, אשתו של המייסד ראובן לרר וכי שמה של גולדה מילוסלבסקי מופיע בשורות ספורות, למרות היותה אישה שתרמה רבות למושבה. לא יכולתי להתעלם מההבדל בין כמות השורות שהוקצבו לדמותה, לעומת כמות הדפים שניתנו לשאר מייסדי העיר. כאשר חיפשתי את שמה באינטרנט, התוצאות הניבו מספר מועט של אתרים ובוודאי שאתר ויקיפדיה העלה בפני את ההודעה "הערך אינו קיים". גם בקרב זיכרונם של ותיקי העיר שהתרברבו בידיותיהם ההיסטוריים, דמותה לא בלטה. החלטתי שדמות זו היא הדמות שברצוני להחזיר את זיכרונה וסיפורה לזיכרון הקולקטיבי.

החיפוש אחר מידע על דמותה של גולדה מילוסלבסקי לא היה פשוט. התחלתי בחיבור השורות הקצרות שנכתבו עליה בספרים, אך כמובן שהדבר לא הספיק. משאלתי למקורות שיספקו מידע ראוי על דמותה, הוביל אותי לספריות הערים בהן ביקרה מילוסלבסקי בחייה- ראשון לציון, רחובות ותל אביב יפו, שמיעת עדויות מוותיקי העיר שניסו להיזכר בסיפורי הדורות הקודמים ובעיקר לארכיון נס ציונה בבית ראשונים. בארכיון מצאתי מכתבים אישיים שכתבה לבני משפחתה, מכתבים שכתבה לבעלי תפקידים רבים בתנועה הציונית לשם קבלת עזרה עבור המושבה, מסמכי מקרקעין, פרוטוקולים של אסיפות, תמונות, עדויות, כתבות ועוד. כתיבת הערך ובעיקר גיבושו, לא היה דבר של מה בכך עבורי- הרגשתי חובה להציג את הקושי שעברה המייסדת במהלך חייה במושבה, את תרומתה הרבה ובעיקר לשנות את העוול שנעשה לזיכרונה ההיסטורי בעת ההתעלמות מדמותה. לאחר שנבדק הערך שכתבתי על ידי ד"ר גבע, הכנסתי את תכניו ותמונותיו לאתר ויקיפדיה. כאשר הסתיימה משימתי, כתבתי בהתרגשות רבה את שמה של גולדה מילוסלבסקי בתיבת החיפוש של האתר. הסיפוק שהרגשתי כשהופיע הערך הכתוב על דמותה ולא ההודעה שהתעלמה מקיומה ומערכה הרב, היה משמעותי ועצום וגרם לי לגאווה גדולה.

בתור מורה לעתיד, שרואה את לימודי ההיסטוריה כאסופה של נרטיבים, ומוחה על דרכה של מערכת החינוך להציג בתוכנית הלימודים חלק קטן מההיסטוריה לתלמידים ולהתעלם כמעט ברובה מהנרטיב הנשי, אני רואה חשיבות עצומה בפרויקט שהתחילה ד"ר שרון גבע בקורס שלנו. יש לראות בפרויקט זה החזרה של ערך, תרתי משמע, לכל אותן נשים שקולן וזיכרונן הורחק ו/או נשכח מהזיכרון הקולקטיבי. עלינו לזכור, כי הרשימה של נשים שערכן אינו קיים או אינו משקף את דמותן הינה עוד ארוכה ולכן עלינו להמשיך את פרויקט זה, לא רק בכתיבת סיפורן של נשים אלו, אלא בעיקר במאבק על ערכן ומקומן בהיסטוריה של החברה הישראלית.