ד"ר יעל לוין, היא מחברת תפילות נשים, וביניהן התפילה לעגונות: "מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת גֵּט". כידוע, נקבע יום תענית אסתר כיום העגונה הבינלאומי, מצורפת להלן התפילה והסבריה של ד"ר לוין בנידון. תפילה זו נאמרת בבתי כנסת רבים ברחבי העולם היהודי, בשבת הקודמת לפורים.
תפילת "מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת גֵּט" נתחברה בקיץ תשס"ו. תפילה זו היא עתירה כלפי שמים לסיוע בהתרת העגונות ומסורבות הגט מכבליהן וממוסרותיהן. למרות המודעות ההולכת והגוברת בשנים האחרונות לגורלן של העגונות ומסורבות הגט באשר הן, ובאורח מיוחד בשנים האחרונות ממש, וחרף ההצלחות שניכרו ושנרשמו בהתרת עגונות אחדות, התופעה המצערת של הימצאות עגונות ומסורבות גט עודנה מהלכת בקרבנו, ועדיין מצריכה פילול עד לביטולה ולמיגורה כליל. תפילה זו להתרת עגונות ומסורבות גט כתובה בתבנית דומה ל"תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן", שנתחברה על ידי בשנת תשס"א. תפילה זו נאמרת בשנים האחרונות בבתי כנסת רבים בשבת הקודמת ליום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים, הֶחָל ב-25 לנובמבר, וכן במסגרת טקסים שונים שנערכו בהקשר ליום זה. בהקשר לנשיאת תפילות שנתחברו בידי נשים, אפשר להזכיר כי בצפון אפריקה לא נמנעו מלומר פיוטים שחוברו בידי המשוררת העברייה ממרוקו, בת המאה השמונה עשרה, פריחא בת רבי אברהם בר אדיבה. למרות הפתיחות בזמננו בקהילות רבות לאמירת תפילות שנתנסחו בידי נשים, נשיאת תפילה שנתחברה בידי אישה עדיין אינה זוכה לאישור בכלל בתי הכנסת אשר באיהם נמנים עם הציבור הדתי. עמדה מעין זו מצערת, והגישה היאותה לדידי היא כי יש לקבל את האמת ממי שאמרה וכי אין כל איסור שנשים תחברנה תפילות. באותן קהילות שבהן נאמרים "תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן" ו"מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת גֵּט" התקבלותן הייתה לעתים החלטת הרב ולעתים החלטת הגבאים או הציבור. גם בקהילות שבהן עדיין אין הסכמה רחבה לומר תפילות שנתחברו בידי נשים, מי שמבקשים לומר את "מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת גֵּט" יכולים לעשות כן בִּיחִידוּת בתוך בית הכנסת גופו, או לחלופין לאומרה בבתיהם לאחר התפילה בבית הכנסת. לאור האמירה בפועל של "תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן" בקהילות רבות מאוד ובמספרים גדלים והולכים, וכן על רקע התקבלותה הרחבה והמהירה של "מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת גֵּט", נראה כי מסתמנת פריצת דרך ומגמה של יתר פתיחות לאמירת תפילות רשות שנתחברו בידי נשים ולקליטתן אל תוך הליטורגייה הנאמרת במעמד ציבורי וקהילתי בתוככי בית הכנסת.
נוסח התפילה מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת גֵּט
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יִזְכֹּר וְיִפְקֹד לְטוֹבָה אֶת כָּל נְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הָעֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת הַגֵּט, וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לָהֶן, וְיוֹצִיא מִמַּסְגֵּר נַפְשָׁן לְחַיּוֹתָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.
הָאֵ-ל הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, הַפּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צוּקָה, הוּא יַעֲנֶה אֶת הַנָּשִׁים הַצְּרוּרוֹת אַלְמְנוּת חַיּוּת וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקָתָן, וִיבַטֵּל וִישַׁנֶּה לְטוֹב אֶת מַחֲשֶׁבֶת הַבְּעָלִים הַמְּסָרְבִים לָתֵת לִנְשׁוֹתֵיהֶם גֵּט, כִּי הוּא אֱ-לֹהֵי כָּל בָּשָׂר, הֲמִמֶּנּוּ יִפָּלֵא כָּל דָּבָר.
אַחְיוֹתֵינוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנוֹת בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה – הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶן, וְיוֹצִיאֵן מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.
הָאֵ-ל הַמּוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, יִתֵּן בְּלֵב דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה' לְהַתִּיר אֶת כָּל הַנָּשִׁים הָעֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת הַגֵּט מִכַּבְלֵיהֶן, לְהָקִים שְׁכִינָה מֵעֲפָרָהּ, שֶׁכָּל הַמַּתִּיר עֲגוּנָה אַחַת כְּאִלּוּ בָּנָה אַחַת מֵחֻרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם הָעֶלְיוֹנָה. וִיקֻיַּם בָּהֶן מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ".
מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים יַעֲמֹד לִימִינָן, יָרִים אֶת קַרְנָן, יַעֲלֶה לָהֶן אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא, וְלֹא יִהְיוּ לָהֶן עוֹד שֵׁאת וְשָׁבֶר. וְיִזְכּוּ לִבְנוֹת בָּתִּים נֶאֱמָנִים בְּיִשְׂרָאֵל. בַּעֲבוּר שֶׁכָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶן, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.
מתוך:אתר קולך
© כל הזכויות שמורות ליעל לוין
קולך ארגון חשוב שעושה עבודה נפלאה