שני שירים מתוך ספר חדש של לאה גרינשטיין-קפלן, משוררת ביידיש שניספתה בשואה.
לאה גרינשטיין-קפלן (1944-1903), בגיל 23 עזבה את העיירה הקטנה בליטא, בה נולדה וגדלה, ועברה בגפה לעיר הגדולה קובנה. בגיל 27 פרסמה את שירה הראשון, השתלבה בחוגי הספרות התוססים של קובנה היהודית, ובלטה כבעלת יכולת ביטוי נוקבת ואמירה משל עצמה. מידי שנה פרסמה שיר או שניים מעל דפי העיתונות או במאספים ספרותיים. בשנת 1941, נכלאה לאה בגיטו עם בעלה, בנה ובתה הקטנים. שם ניספתה בשנת 1944.
בנה שלום (קפלן) אילתי – אסף, תרגם, ההדיר והביא קובץ זה לאור.
עטיפת הספר
דם באביב
דם באביב
דם בשמש…
מתגלגל לו נתז דם
על ניצת לבלוב צחורה:
– דם?!
מתנער לו האילן:
– תמיד גשם על גופי
עכשיו – דם?!
באיזו יד?
מאיזה לב?
– יד רוצחים
דם ילדים
חפים, זכים –
חורק הנתז
בשיניו.
שותקים שמים
בעמק היום
שותקת השמש
– – – – – –
וצומחות שורות קברים
תחת לובן הלבלוב
ודומעת לה העין
מפריחה צחורה.
דם באביב
דם בשמש…
הנה כך אשבה לי
הנה כך אשבה לי, יינגעלע*
כל עֲרָבַי איתך
אספר לך מעשיה
שיר אשיר לך
צעצועים אעשה לך
מפיסות נייר
בית קט מגפרורים
כלכלב עשוי חימר.
נשחקה, נשחק
נתגלגל עלי רצפה
גם אני ילדת כעת
פראית ושובבה כמותך.
וכשנפסק לו המשחק
עצבת אפורה על הריצפה תרקוד
חושבת אני, יינגעלע, חושבת:
הכל עגום כל כך, מלא עצבת.
הליל עמוק, אפל סובב
שורות שורות נוקש הלב
זהו שיר אשר קיים
זהו חלום אשר קיים
* יַלְדי
לאה גרינשטיין, ללהוב: שירים מכתבים ורשימות על חייה ויצירתה, תרגם מיידיש והביא לדפוס: שלום (קפלן) אילתי, ירושלים, 2010
