הרשעתו המשמחת של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב היא תוצאה ישירה של מאבקי שטח פמיניסטיים.
להלן שלוש תגובות קצרות של נשות מפתח במאבק הפמיניסטי בישראל: אסתר עילם ורחל מאירוביץ שהיו מעורבות היסטורית (עוד משנות ה-70) בנושא של אלימות נשים, ודורית אברמוביץ, ממובילות קמפיין ארגוני הנשים נגד קצב ונגד אלימות מינית.
ברכות רבות ותודה גדולה למובילות המאבק!
"יום היא-סטורי
כאשר בקיץ 1977 התקבלה בתנועה הפמיניסטית בתל-אביב החלטה להקים "מרכז סיוע מיידי לקורבנות אונס", המילה עצמה – "אונס" – נשמעה מוזרה לציבור שהיה בנקודת אפס מבחינה של תפיסה, הכרה, מודעות, תודעה, הבנה. מנקודה זו ועד להכרעת הדין ביום חמישי עשינו דרך קשה וארוכה של יותר משלושה עשורים. אנרגיות עצומות וחיים שלמים של מאות נשים שהיו שותפות לדרך הושקעו, כדי שנגיע ליום חמישי האחרון שבו הורשע באונס מי שהיה נשיא המדינה. יש לזכור היום שהשטח, הוא שיצר את התנאים שאיפשרו זאת.
בברכה, אסתר עילם,
ממייסדות התנועה הפמיניסטית בתל אביב, בסוף שנות ה-70.
***
"זה איננו יום עצוב כלל ועיקר כפי שמתבטאים מתראיינים רבים בתקשורת. זה יום שבו הצדק יצא לאור ואין לנו יותר מדי ימים כאלה. רציתי לשתף את כולם בתחושה של סיפוק מבית המשפט ונזכרתי בשנות השבעים בהם התחלנו, הפמיניסטיות, לדבר על הטרדות מיניות וזכינו לקיטונות של בוז ולגלוג. יש שכר לפועלן של כל העוסקות במלאכת חיסול העיוותים וחיפוש מתמיד בצדק ובשיוויון.
בברכה,
רחל אוסטרוביץ
עורכת כתב העת נגה, כתב עת פמיניסטי ראשון בשנות ה-80."
***
"אחרי 12 שעות בחוץ, במעברים חדים בין חרדה, התרגשות, גאווה, ועוד, חיכיתי כל היום כדי לומר את הואוו הכי גדול בעולם. ארגוני הנשים ביחד עשו היא-סטוריה. אין בי הרבה מילים עתה, אך רוצה ומבקשת לומר כנפגעת אלימות מינית וכפעילה – את הכי תודה בעולם על מאבק ממושך, משותף, ענק, סולידארי, שלא מוותר, שלא שותק, שלא נכנע- מאבק פמיניסטי רועם וגועש את הארץ.
ראינו היום את אחת מתוצאות השיא של מאבקנו, ואני מאמינה שעוד נראה הישגים מול שכמותו. עוד דרך ארוכה לנו, אך בין לבין מותר לנו לנשום רגע עמוק, ולתת לעצמנו סיפוק אדיר על ההישג המדהים של השדה החברתי הכי משפיע בישראל- השדה הפמיניסטי.
הכי אתכן בעולם,
דורית אברמוביץ
קמפיינרית, ממובילות קמפיין ארגוני הנשים נגד קצב ונגד אלימות מינית."
