אירועים וכנסים

נשיאת אוניברסיטת בן גוריון על נשים שלא מפרגנות לנשים ועל יתרון המולטי-טאסקינג הנשי

קטעים מתוך ראיון עם, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, אשר התפרסמו השבוע בעיתון "הארץ":


"לא רק שזה לא מובן מאליו שאני הנשיאה הראשונה באקדמיה, מדאיג אותי שבמשך שנים זו תשאר תופעה איזטורית. המינוי שלי הוא לא בהכרח הסנונית שמבשרת את בוא האביב למרות מה שרציתי להאמין. אני מסתכלת סביב, רואה נשים מוכשרות, אבל רואה פחות מדי נשים מעוניינות ועדיין אווירה שלא מוכנה לקבל אישה בתפקיד ציבורי מרכזי כדבר מובן מאליו.

תקרת הפלדה מדאיגה אותי הרבה יותר מתקרת הזכוכית. את תקרת הזכוכית ניתן לנפץ, והחסמים שמוגדרים בה הם טכניים. אם נהיה נחושים ואמיתיים נסיר אותם. אני יותר מודאגת מתקרת הפלדה, אותה תקרה ערכית, תפיסתית, של סוציאליזציה בעייתית. זו הסכימה המגדרית שתקועה לנו מיום שנולדנו. שאין שוויון. שהילדה משחקת עם ברביות ועם קן, והבן עם המכוניות ועם החרבות כי כך הוחלט עבורם.

יש הבדלים פיזיולוגיים מוכחים בין נשים לגברים, אבל זה לא אומר שאין מקום לשוויון הזדמנויות. בסופו של דבר, גם באחרית הימים יהיו פחות מהנדסות מאשר מהנדסים, מהסיבה הפשוטה שזה פחות מעניין נשים. זה לא מפריע לי. מה שכן מפריע לי הוא שלא מספיק נשים חשופות ליכולות לקחת החלטה אמיתית, מבוססת מידע, על מה הן רוצות בחיים. הן מובלות למקומות מסוימים, ברורים מאליהם. בפרויקטים שאנחנו עושים לקידום בנות לפיזיקה והנדסה אלקטרונית, הן מגלות שזה מה שמעניין אותן. אני מתביישת בכך שאפילו אני חשה הערצה כלפי בת שמחליטה ללכת להנדסת מכונות. אני רוצה להעריץ אישה שהולכת ללמוד עבודה סוציאלית או רפואה כי היא אוהבת את זה יותר, לא כי היא לא יודעת מה זה ננו-טכנולוגיה.

רוב המערכות עדיין בנויות בתפיסות גבריות מבחינת הצרכים והיכולות. אנחנו צריכים לאתר את המקומות שצריך לתקן – ולתקן. המשרד שלי פה מורכב מנשים צעירות, ועם כל שינוי פיזיולוגי מבורך אנחנו משנים את המערכת כך שתמלא את החלל – ואחרי זה חוזרים. המערכת צריכה להיות מאוד פתוחה ולבנות את עצמה בצורה שמבינה נשים.

אני רוצה להאמין שנשים לא מקשות על נשים בכוונה. אני רוצה להאמין שאלה שכן – הן בשוליים. נתקלתי בנשים שאומרות: אכלתי קש, מה הבעיה? מי שרוצה יכולה להצליח. אין שום אפליה. אני לא מקבלת את זה, בטח לא מצב שבו אישה לא מפרגנת לאישה.

אני מסתכלת על קורות חיים של אנשים, במיוחד נשים, ונעתקת נשימתי. זה עושה אותי מאוד צנועה. אני אומרת לעצמי – לא שאינני שמחה בחלקי, אבל יש שעשו יותר. יש לי מושג מאוד רחב ומאוד דק וזו אחת החזקות שלי – היכולת להסתכל על מערכות בצורה מאוד רחבה עם הידע הנדרש. יש אנשים שלא מסוגלים לזה ואם הם לא יורדים לעומקם של דברים עד הסוף הם לא שוקטים. אלו הם אנשי המחקר הטובים ביותר. המחיר הוא לאבד את התמונה הגדולה ולא להיות מעוניין בה. אני תמיד הייתי מעוניינת בתמונה הגדולה.

זה קשור גם לעובדת היותי אישה וגם למכניזם האישיותי שלי. היכולת להתמודד עם מולטי-טאסקינג נובעת הרבה מאוד מהמגדר שלי, אבל הרצון לעשות דברים רבים ולהיות בעת ובעונה אחת במספר מקומות, להתרחב ולהתפשט, זה העניין האישיותי. זו נטייה שמומשה על ידי היכולת.