ספרים ופרסומים

ספר חדש: Glory and Agony: Isaac’s Sacrifice and National Narrative Stanford UP

ספרה של פרופסור יעל פלדמן (אוניברסיטת ניו יורק), התפארת והיגון: קורבנו של יצחק והנרטיב הלאומי, הוא ניסיון ראשון לעקוב אחר התנודות שחלו ביחס לדימויי הקורבן והקרבת החיים ששימשו בנרטיב הלאומי מאז ראשית הציונות ועד סוף המאה שעברה. על ידי עימות מקורות עבריים מגוונים — מספרות ואמנות ועד פסיכולוגיה, פילוסופיה ופוליטיקה — עם המחקר העדכני המערבי בנושאי קורבן אדם, מרטיריות ואלימות, מחקר זה מציע תובנות חדשות על התהוותו ומיגדורו של דימוי ההקרבה המרכזי בנרטיב הציוני – העקדה. בחינתם של סיפורי עקדת הבן (במקרא ובמקורות הבתר-מקראיים) לצד סיפורי הקרבת בת יפתח (כנ"ל) ולצד מקבילותיו בסיפורים היווניים הקלאסיים (איפיגניה, פוליקסנה, ורבות אחרות), כמו גם עיון בשכתובתם של סיפורים אלה על ידי נשים, מעלים שאלה פסיכו-תרבותית מעניינת: כיצד ניתן לפרש את ההבדל המגדרי בין סיפור ההקרבה הארכיטיפי העברי לבין נוסחיו היווניים הרבים, שבהם הקורבן הוא לרוב בת בתולה?

היות ויצחק אינו נוטל חלק בפעילות השמורה בדרך כלל לדמויות הגבריות בתרבות היוונית (המאבק האגרסיבי המפורסם בין הבן לאב), נראה שהעקדה המקראית החליפה את הנשי בגברי, אך בלי לשנות את מבנה יחסי הכוחות של הנרטיב. יצחק ממלא את התפקיד הנשי, כפי שמזכיר לנו סיפורה המטריד של בת יפתח. בתרחיש זה, המנוגד ניגוד כה גמור לעלילה האדיפלית, בכל גירסותיה, לא ממומש שום קונפליקט. כל תוקפנות פוטנציאלית מודחקת, ועל-ידי שני הצדדים. אם קיים איזשהו משקע של עימות (שאלתו היחידה של יצחק במשך שלושת ימי המסע?), הוא מדוכא על-ידי הנרטיב ומושתק כמעט לגמרי על-ידי הקנוניזציה המאוחרת.

מסתבר אם כן שרוח העקדה איננה נענית לפרשנות פרוידיאנית קלאסית (ולאו דווקא בגלל היעדר החוליה האימהית בשילוש המפורסם). ובמה חשיבותו של אי-תואם זה? בכך שבמורשת זו היו צריכים אבות הציונות להיאבק בניסיונם הנואש לסתור את ההשמצות שהופנו כנגד הגבר היהודי (מצד אוטו ויינינגר, לדוגמא, 1903). ניסיונם להבנות גבריות חדשה הוכתב בבירור הן על-ידי צווי הפסיכולוגיה הפרוידיאנית והן על-ידי אלה של האידיאולוגיות הלאומיות האירופאיות. כאידיאולוגיה שהעלתה על נס אקטיביזם גברי והטיפה להתנגדות לשימוש בכוח במקום כניעה לו, הציונות לא יכלה שלא להתנגש עם פסיכולוגיית אי-העימות המשפחתית הפטריאכלית שבלבו של הטקסט היהודי הקנוני המועדף שלה עצמה, המקרא.

בספר התפארת והיגון משמש אי-התואם בין תפישת המגדר של הפסיכולוגיה הפרוידיאנית לבין זו של המקרא והיהדות כאשנב להבנת יחסן המורכב של הציונות והישראליות אל הקורבן הלאומי.

בקישור לאתר הוצאת סטנפורד להלן ניתן לקרוא מדגם מפרקי הספר והערכות ראשונות. כמו כן ניתן להזמין את הספר בהנחה ישירות מן ההוצאה (ראו טופס מצורף).

http://www.sup.org/book.cgi?id=10659