פנים רבות לאישה: ייצוגי נשים יהודיות בקולנוע הישראלי.
תקצירי הכנס:
יובל ריבלין – מרצה לקולנוע וחוקר היסטוריה של קולנוע יהודי.
בהרצאתי בכוונתי לסקור את השינוי הקיצוני שחל במעמדה של האישה בקולנוע: מהיעדרות רועמת בשנות השישים מן הסרטים הלאומיים ועד לדומיננטיות ברורה בקולנוע המשפחתי של שנות האלפיים. שוני זה יוצג כנובע באופן ישיר משינויי הערכין שחלו בחברה הישראלית שעברה מאימוץ סוחף של אידיאלים קולקטיביים לדחייתם ולמצב של בחינה מתמדת של אידיאליים חלופיים. במרכז ההרצאה תעמוד השאלה בשל מה הוצגה האישה כ"אחר" של החברה הישראלית המגויסת ומה נותר מ"אחרות" זו בדרכי הצגתה העכשוויות. אני אסקור בעיקר דמויות של אמהות אשר ייצגו זהות יהודית, טרום-ישראלית ואנסה לתהות מדוע נבחרה דווקא האם לשאת על כתפיה את משא היהדות לדורותיה.
עינת קאפח – במאית
נוכחותה של האישה הדתית בקולנוע הישראלי מתגברת ומתגבשת לאורך השנים. בהרצאה נבדוק האם היא מבטאת את עצמיותה ובאיזו מידה היא מחויבת לעולם ההלכה נבחן את ההבדלים שבין סרטים שנכתבו על ידי גברים ויצירות שנכתבו על ידי נשים צעירות, בהן הן בוראות גיבורות המבטאות באופן צלול יותר את קולן הייחודי.
יעקב פרידלנד – במאי
הרצאתי תעסוק בהיעלמותה של האשה מן המרקע בקולנוע ההוליוודי מאז המהפכה הפמיניסטית, מצד אחד, ובמרכזיותה של האשה בקולנוע הישראלי בעשור האחרון, מצד שני.
לפני המהפכה הפמיניסטית שימשו נשים בתפקידים נפלאים בקולנוע ההוליוודי. ברוב הסרטים שהופקו, אשה שיחקה באחד משני התפקידים הראשיים, ובחלק גדול מהסרטים דמות נשית עמדה במרכז הסרט (חלף עם הרוח, צלילי המוסיקה וכדומה). לעומת זאת, ברוב השנים האחרונות רק שחקנית אחת או שתיים מופיעות ברשימת 10 השחקנים הפופולריים ביותר בקולנוע ההוליוודי. מתוך 100 הסרטים הרווחיים ביותר שיצאו בהוליווד מאז 1975, רק במרכזו של סרט אחד עומדת אשה (אליסה בארץ הפלאות), ורק ב-12 מן הסרטים הללו היא מופיעה כאחת משתי הדמויות הראשיות.
מה קרה לאשה בהוליווד? לאן היא נעלמה ולמה?
לעומת זאת, הקולנוע הישראלי בשנים האחרונות מרבה להעמיד במרכז דמויות נשיות חזקות ומרשימות, כך ב"אביבה אהובתי", "נודל", "אור", "החברים של יאנה" ועוד. יחסי חברות בין נשים, יחסי אם-בת ואחיות זוכים למקום חשוב ברבים מהסרטים האלו. יחסים כאלו נדירים בקולנוע ההוליוודי, שבו היחסים המשמעותיים הם בדרך כלל בין האשה לגבר.