אירועים וכנסים

כנס: מאה חמישים שנה ל"כל ישראל חברים", אליאנס

מכון יד בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
משרד החינוך המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח
כל ישראל חברים (ישראל, פאריס)

מזמינים:

150 שנה להקמת חברת "כל ישראל חברים"

כנס בינלאומי

ימים שלישי-רביעי, י"ח-י"ט בחשוון תשע"א
(27-26 באוקטובר 2010)

יד יצחק בן-צבי, רח' אברבנאל 12, ירושלים

להלן שלושה תקצירים מתוך המושב: כי"ח ומגדר

יום רביעי, י"ט בחשוון תשע"א, 27 באוקטובר, מ-15.00 – 17.00

פרופ' סלביה פוגל- ביזאוי, המכללה למינהל
נתיב החופש: כי"ח והנשים הספרדיות בקהילה היהודית בארץ-ישראל (1939-1872)

מטרת המחקר היא להתחקות אחרי מסלולי המוביליות לנשים ספרדיות ולנשים מעדות המזרח שנפתחו עם הקמתם של בתי ספר של כי"ח בארץ ישראל, ואיפשרו לחלקן לא רק ללמוד ולרכוש מקצוע, אלא גם להפוך למורות ולמנהלות באותה תקופה. במסגרת מחקר זה, אני מתמקדת באותן נשים אשר נעשו מנהלות בבתי ספר של האליאנס ואשר נולדו בישוב היהודי בא"י- מה שנהוג לכנות ה"ישוב הספרדי הישן"- בעיקר בירושלים, בצפת, בטבריה ובחיפה".

מחקר זה בא למלא חלל מסוים היות ומתברר שלא נחקר הנושא המתייחס לבתי הספר של האליאנס ולתרומתם לנשים ספרדיות ביישוב היהודי בארץ ישראל. עובדה זו מפתיעה היות ובשנים אחרונות נכתב לא מעט על נשים ועל ספרדים ובני עדות המזרח בתקופת היישוב ונכתב לא מעט על מורות ועל מנהלות בבתי- ספר של כי"ח בקרב יהדות המזרח.

המחקר מאפשר לנו להצביע על אותם מרחבי מודרניות שהאליאנס פתח בפני התלמידות, המורות והמנהלות שהתחנכו במסגרת בתי הספר שהוא הקים תוך התמקדות, כאמור, באותן נשים אשר נעשו מנהלות. מחקר זה גם מאפשר לנו להבין איך אותן נשים עיצבו את גורלן האישי ובמה הן השפיעו על גורל קהילותיהן, כנושאות המודרניות וכמקדמות אותה. בנוסף, מחקר זה תורם לדיון התיאורטי המתקיים שנים רבות בסוגיות הקשורות לפמיניזם, לאירוצנטריזם ולרב- תרבותיות. המחקר מתבסס על חומר ארכיוני שנמצא בספרית כי" ח בפריז.

תיקים: – Israēl IB; Israēl IVB; Israēl I Bis C; Israēl II C; Israēl I F; Israēl I G; Israēl

XIX E ;Israēl XX E ; Israēl XXX E; Israēl XXXI E; Israēl XXXVIIE ; Israēl

XXXVIIIE; Israēl LIVE).

הגעתן לפריז של פורטונה ורחל בכר – 1872 ) Fortunée et Rachel Béhar – במסגרת ה-  ( ENIO בית ספר יהודי מזרחי להכשרת מורים Ecole Normale Israélite Orientale הן היו הבנות הראשונות בכלל מכל הבנות שלמדו בפריז במסגרת זו.

ד"ר גילה הדר, אוניברסיטת חיפה
אליאנס בשאלוניקי: מגדר, שפה, פוליטיקה

בשנת 1909 שולח מ' בן גיאת מכתב ל"אליאנס" בפאריס ובו הוא כותב: "כאשר אנו משווים את מצבה הנוכחי של הקהילה למצבה לפני 1873 (השנה בה נוסד ביה"ס הראשון של האליאנס בשאלוניקי,(  הננו חשים בעליל במפנה המבורך. לפני התאריך הזה היו האנשים המשכילים בה נדירים במאוד מאוד. כיום ניתן למנותם באלפים. הטיפוח ותשומת הלב של הועד המרכזי של כי"ח וכן מסירותם של שליחיה הצליחו בתוך פרק זמן קצר של שליש המאה להגשים מפעל של רנגראציה אינטלקטואלית וערכית."

בן גיאת, שליח של ה"אליאנס", משבח את פעילות ה"אליאנס", ולא בכדי.בוגרי ה"אליאנס" בשאלוניקי היו בעלי מודעות חברתית ופוליטית, חלקם השתתפו באופן פעיל במהפיכת התורכים הצעירים (יולי( 1908. נשים וגברים בוגרי ה"אליאנס" היוו חיל חלוץ ופעילים בשינוי פני החברה והכלכלה בעיר. אמנם המסר של ה"אליאנס" היה אוניברסאלי אולם רבים מבוגרי ובוגרות ה"אליאנס" היו לנושאי דגל הלאומיות היהודית – הציונות. אפשר שהסיבה למפנה הציוני הייתה האכזבה מ"פרשת דרייפוס".

השינוי העיקרי הוא עובדת קיומו של בית ספר אשר היה פתוח לכל התלמידים עשירים ועניים כאחד, הקמת בתי ספר לבנות וכן היותו פתוח לבני הלאומים השונים (אמנם מעטים). בהרצאה זו אתייחס בעיקר לשינויים החברתיים והפוליטיים בשאלוניקי ומקומם החשוב של בוגרי ובוגרות ה"אליאנס" בתהליכים אלו. בין הנושאים שידונו:  השינויים במעמד האישה, המעבר משפת הלאדינו לצרפתית: מג'ודיאו איספאנייול לפ'ראנייול, מעורבות חברתית ופוליטית: "התורכים הצעירים", ציונות.

המקורות: ארכיון ה"אליאנס, העיתונות היהודית בשאלוניקי, ספרים ומאמרים העוסקים בהשפעת בתי הספר של ה"אליאנס", על המודרניזציה של החברה היהודית באגן הים התיכון.

ד"ר אלישבע שטרית, האוניברסיטה הפתוחה ומכון שכטר
החינוך בכי"ח והשפעתו על חיי האישה היהודייה

לפני הקמת בתי ספר לבנות מטעם כי"ח ברחבי מרוקו, לא היה בעבור הבנות שום מוסד לימוד בקהילה, לא פורמאלי ולא בלתי פורמאלי. הבנות- חוץ מבודדות – לא למדו כי מקומן היה בבית וכל חינוכן והכנתן לחיי המשפחה נמצא בידי האם. הואיל והבת הייתה נישאת בגיל צעיר, כאשר הגיעה לגיל חמש או שש שנים הייתה מצרפת אותה האם לעזור לה בהחזקת הבית: בישול, אפייה, כיבוס, ניקיון וכו'.

דרך החיקוי היפנימה הבת את המצוות המעשיות של הכשרת בשר, הפרשת חלה, הדלקת נרות – עקרונות שחייבו קיום בית יהודי. לאב לא היה שום מקום בתהליך חינוך הבת.

הקמת בתי הספר המודרניים מטעם כי"ח הפכו מהיבטים שונים לנדבך ראשון וחשוב בתהליך השתחררותה של האישה היהודייה מכבלי העולם הישן: החינוך בכי"ח פתח בפני הנערה היהודייה – לראשונה בחייה – אפשרות ללמוד ולרכוש השכלה; הלימוד בבית הספר חייב שבירת מוסכמות חברתיות, שהיו אבני יסוד בחברה המסורתית: יציאתה של הבת מהבית, ועלייה בגיל הנישואין, שכן לא ניתן לקיים חינוך במוסד פורמאלי בחברה שקידשה את סגירתה של הבת בתוך הבית ומיהרה להשיא אותה בגיל צעיר.

הלימוד בבית הספר פתח בפני הנערה עולם חדש והציב לה אתגרים אינטלקטואליים, שלא היו קיימים בעבורה בעולם הישן. היכולת האינטלקטואלית של הנערה זכתה להכרה לאחר,שעמדה בהצלחה במבחנים ארציים ובסיום לימודיה .(certificat détudes primaries) אף קיבלה תעודת סיום לימודים

לא בכל מקום התקבל חינוך הבנות באהדה מצד הנהגת הקהילה, כי הבת נתפסה כמטלה שאינה מביאה כל תועלת,  אלא בעיקר גורמת לטרחה משום שיש לדאוג לה לחתן ולנדוניה. אך למרות הקשיים נחל בית הספר לבנות הצלחה גדולה בהרבה – מההצלחה שנחל בית הספר לבנים, הן מבחינת ההרכב החברתי של בית הספר (בית הספר לבנים נתפס כמקום לימוד לעניים ואילו בית הספר לבנות לעשירים דווקא), והן מבחינת ההתמדה של התלמידות.

מהשנים הראשונות לקיום בתי הספר הוכנסה בהם הכשרה מקצועית (מקצועות המחט), שהפכה חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים של בית הספר. לימוד המקצוע בצד רכישת השכלה היקנו לבנות כלים, שעזרו להן להשיג מידה מסוימת של עצמאות כלכלית. בכך נפתחה לפני הנשים אפשרות להשתחרר מהתלות המוחלטת שהייתה להן בראש המשפחה.

בין השינויים הבולטים שהביא החינוך המודרני בכי"ח לנשים יש לציין:

  1. המרת הלבוש המסורתי בלבוש מודרני (האין זה ביטוי מוחשי ואישי שנועד "להכריז" ללא מילים, אבל בריש גלי את רצונה להשתייך לעולם החדש ולכל מה שהוא מסמל).
  2. עלייה בגיל הנישואין.
  3. רכישת מקצוע מודרני (אחיות בבתי חולים, מורות, כתבניות, תפירת בגדים אירופים ועוד). ביטול ההפרדה החברתית בין גברים לנשים.
  4. הקמת ארגוני נשים למען נשים (בעזרת נשות כי"ח).
  5. פעילות נשים בארגונים ציבוריים כלל קהילתיים.

מהמקורות עולה שהחינוך בכי"ח התמקד בעיקר בפיתוח מודעותה העצמית של האישה ובשינוי העצמי שלה. עד עתה לא נמצא לנו מקור, שממנו ניתן להסיק שהאישה ביקשה לעצמה שוויון לגבר. בפנותה לכיוון של שינוי עצמי ולא לכיוון של שינוי הגבר, השכילה האישה לשנות עמדות בדעותיו, מבלי לעורר את התנגדותו. למעשה, ביקשה האישה בראש ובראשונה להיות שונה מאמה ומסבתה ושקדה על הפנמת הערכים שבית הספר המודרני הנחיל לה.

האתגרים האינטלקטואליים, שהציב בית הספר לפני הנערה בבואה לרכוש השכלה וההכרה ביכולתה, כמו הצלחה במבחנים ארציים לשם קבלת תעודת סיום של בית הספר היסודי, קבלת פרס על הצטיינות בלימודים, קבלת מלגה להמשך לימודים מחוץ למרוקו, פיתחו את מודעותה העצמית וחיזקו את ביטחונה העצמי, והמקצוע שרכשה היקנה פתח לעצמאות כלכלית. סביר להניח, שרוחות של תמורות במעמד האישה החלו לנשוב לפני הקמת בתי הספר של כי"ח, אבל אין ספק, שהחינוך המודרני האיץ את תהליכי השינוי. היענותן של הנערות והנשים ושיתוף הפעולה שלהן מלמד על רצונן העז למעמד אחר, והן אכן חוללו את המהפכה שלהן.