מאת שרית ערד, מורה, אורט אלון יקנעם
לרפורמה "אופק חדש" – שם מבטיח ואופטימי, אבל למעשה היא הסכם רע, ובעיקר לנשים – המורות.
היא הסכם רע מהסיבות הבאות:
1. מורות שעובדות שעות רבות יותר, מקבלות פחות שכר, וערך שעת העבודה שלהן יורד.
2. מורות תקועות בדרגות שכר נמוכות משום שעליהן לחכות עד שהמורות הוותיקות תצאנה לגימלאות.
3. מורות נתונות לסמכויות נרחבות של מנהלים/ות, שבידיהם הכלים לפיטורים מזורזים ומקוצרים, לא פעם באופן שרירותי.
4. התפיסה מאחורי "אופק חדש" הינה כלכלית בלבד , ובשל חיסכונה הכספי היא משתלמת למשרד החינוך ולמשרד האוצר, אבל אין היא נותנת דעתה שחיסכון זה פוגע גם באיכות לימודיהם של התלמידים והתלמידות.
במילים אחרות "אופק החדש" הוא רע, לא רק בגלל החסכון הכלכלי- הרווחי על גבן של המורות אלא בעיקר בשל הנצחת מעמדן הנחות כנשים במדינת ישראל של המאה ה-21.
הרפורמה הזאת משקפת תמונת מצב עגומה של סקטור המושתת רובו ככולו על נשים, והנרמס עד עפר על ידי מנגנונים אימתניים המנצלים באופן ציני סטריאוטיפיים חברתיים שעל פיהם הנשים ביסודן חלשות וכנועות, ועל כן אין כל צורך לפנות אליהן ולהקשיב להן. רמיסת הזכות הבסיסית הזאת של האדם לשמוע ולהשמיע צורמת יותר כאשר היא נעשית על ידי מערכת החינוך עצמה, מוביליה והוגיה.
קשה מאד להניח שסקטורים אחרים במדינה ,כמו חברת החשמל , רשות הנמלים או שדות התעופה היו זוכים ליחס מזלזל כזה הכולל חתימת הסכמים מאחורי גבם וללא שיתופם ושיתוף הארגונים המגינים עליהם. ואפילו אם נניח שמצב כזה היה מתרחש, הוא לא היה עובר בקול ענות חלושה. צמתים היו נחסמים, צמיגים מועלים באש, ואישי ציבור רבים היו משחרים לפתחם בכדי לרצותם.
אבל המורות?…מי באמת חושב עליהן, מי משתף אותן בהסכמים, ובכלל מי מחשיב אותן? ולכן שם, בדיוק שם, שלחו אנשי החינוך והאוצר את זרועותיהם החונקות, ובשם שלטון החוק שמו על ידינו את אזיקיהם בדמות הרפורמה.
לפיכך, נדמה לי כי אין למורות שעה מתאימה יותר מן השעה הזאת לקום מכורסת הסלון ולהתנער משנים של הרכנת ראש ושפיפות קומה. מדובר כאן בציבור משכיל שהגיע זמנו לומר את אשר על ליבו וללחום את מלחמת חוסר הצדק ואי השוויון. המורות אינן עוד זן חלש ושפוף המקבל הכרעות-דין וגזרות-דין כאילו היו אבק אדם אלא מין חזק ורציונאלי המבקש להיות שותף מלא בקביעת חייו ותנאי עבודתו.
אני קוראת לציבור הנשים בכלל והמורות בפרט, ולכל אדם נאור במדינה, להביע את דעתן, למחות, לדרוש, והעיקר לא לוותר.
די ל"אופק חדש", די לכפייה על המורות ועל הנשים.
