ספרים ופרסומים

מיומנה של סטודנטית למגדר

מאיה כהן שולחת אל מערכת האתר טקסט אישי על חווית לימודי המגדר:

"מגדר, מה זה?" שאל כששמע שנרשמתי. "איזה מין תואר זה, ועוד שני?" "ובכלל מה לומדים שם: לשרוף חזיות?" והשאלה הנדושה מכול: "מה יש לעשות עם זה?"

אם הייתי רוצה להיות מנתחת מוח, מהנדסת מחשבים, עורכת דין, מורה – מובן מאליו שהייתי נרשמת למחלקות המתאימות, ומסיימת עם תעודה ומקצוע ביד; אבל עם לימודי המגדר לא מחכה לי שום "מקצוע" בסוף המרוץ. אין סטאז' – בבית חולים, במשרד לעורכי דין, במכללה. יש רק מקום שקוראים לו "בית ספר של החיים": בית ספר לתובנות ורעיונות – אליהם לא הייתי נחשפת בשום תכנית אחרת (אגב, תובנות שיעזרו לכל אחד ואחת גם בחדר ניתוח, בכיתה ובמעבדה).

הגעתי במקרה אל תכנית זו. גלישה אינטנסיבית באתרים שונים שהציעו תכניות לימודים מגוונות גרמה לי להגיע לכמה מסקנות:

1. רופאה לא אהיה, ואת הידע העצום שצברתי משעות של בהייה ב"האנטומיה של גריי" ו"מרפאה פרטית" אאלץ להפגין רק בפני חברי המתרשמים מהיכולת שלי להבדיל בין אקמול צינון ליום ואדוויל פי.אם ללילה.

2. כל מה שקשור במחשבים נחשב אמנם משהו שטומן בחובו כסף (וכסף זה טוב) אבל מי שכמוני מאבדת את העשתונות כשה"יס מקס" מודיע על תקלה והיכולת הטכנית שלה מצטמצמת ל"כיביתי והפעלתי שוב את המחשב- איך זה לא עזר?" כנראה שגם שם לא אמצא עתיד.

3. מדעים מדויקים- אין סיכוי.

4. הוראה- עם שני הורים מורים תשכחו מזה.

5. מקצועות הטיפול השונים-לא אני!

שום דבר לא נראה לי מרגש מספיק בשביל להירשם למשהו שהפעם באמת אגיע אליו. כמי שנזקקה לחוויה מתקנת מהתואר הראשון, שפשוט חלף לידה, חיפשתי משהו אחר. ולפתע ראיתי כותרת שהופיעה באתר אוניברסיטת תל אביב: "התכנית ללימודי נשים ומגדר נפתחה לתואר שני". ובהמשך: "התכנית מזמינה את הלומדים למסע אינטלקטואלי ואישי, שיעסוק בשאלות כגון מקומן, כוחן ותפקידיהן של נשים בחברה, ייצוגי מגדר בתרבות, היחסים בין המינים, ועתידן של זהויות מגדריות".

אני מודה, קשה היה לי לסרב להזמנה כזו. מתי בפעם האחרונה הציעו לי לצאת למסע אינטלקטואלי, ועוד כזה שיעסוק בשאלות שמעניינות אותי, את חברותי, ואת כל מי שאני מכירה. החלטתי לבדוק את העניין. כמו עיתונאית חוקרת יצאתי לשטח, נפגשתי עם ראש התכנית, קיבלתי פירוט של הקורסים והמבנה של המערכת, והבנתי שזהו זה ! תם החיפוש . מצאתי תכנית שתאפשר לי לגעת בתחומים רבים, ביניהם פסיכולוגיה, תיאטרון, קולנוע, משפטים, ספרות וסוציולוגיה, ולבת מזל מאזניים שכמותי שלא מסוגלת לבחור, זה מתכון מנצח.

נכון שהתכנית עדיין בחיתוליה, ונכון שחסרים לי קצת זכרים בנוף הנשי (לרבות חתן), אבל הפתיחות, המבחר, והנכונות להיות שם בשבילי – הופכים את התכנית לחוויה אחרת. קשה לי להגדיר למי התכנית מיועדת. התשובה היא – לכולם. "אישה לא נולדת אישה, אישה נעשית", אמרה סימון דה בובואר לפני למעלה מחמישים שנה. מי שרוצה לדעת, מי שרוצה להתווכח, מי שרוצה לשנות- זו בדיוק הכתובת.

שלא תגידו שלא ידעתן/ם.

מאיה כהן

7 תגובות

  • יואו! זה נשמע ממש כאילו כתבתי את זה בעצמי. גם אני לומדת בחוג הזה ואני מרגישה בדיוק, אבל בדיוק ככה. לימודים מהנים ומעשירים ומעודדי חשיבה, אנשים מעניינים ומרצים (טוב, מרצות) נפלאים. מומלץ לכולן!!

  • מאיה , אני לא מכירה אותך באופן אישי אבל אני חייבת לציין שנהניתי מכל מילה שכתבת שם .
    תמציתי, מדוייק , שנון ומעניין .
    אני בדיוק בלבטים מה ללמוד בתואר השני ופשוט שכנעת אותי !
    תודה רבה לך !

  • כמי שלמדה מגדר בתואר הראשון והיתה מאותם אנשים שמאיה מתארת בהתחלה,
    סקפטית לחלוטין לנושא אבל ועוד חשבתי" כמה קורסים במגדר= נקודות להשלמת התואר" אבל בקורסים נתח בפניי עולם שלם שלא שבעתי ממנו. יצאתי עם אותן תובנות שכתובות פה. מעבר לעניין הרב שיש בתחום המגדר יש פה גם הזדמנות להכיר צד כל כך שונה ואחר של המטבע. מאיה כן ירבו כמוך
    אני ממש השתכנעתי לגבי לימודי המשך. תודה!!!

  • וואו, מאיה, ריגשת ועניינת וכמובן צדקת!
    אני חושבת שכל אחד, לא רק נשים יכול להפיק כל כך הרבה תועלת מהסתכלות אחרת, שונה, מגוונת יותר על תפקידינו המגדריים בחברה.
    לחיי כל "שורפות החזיות" באשר הן!

  • כתבת מקסים!
    אני בטוחה שבעקבות מה שכתבת תיצרי עומס על הפקולטה… אבל זה לטובה. כולן צריכות לפתוח את העיניים, ואין כמו חוויה איטלקטואלית בחוג למגדר כדי להתעורר ולהריח את חוסר השיוויון. אני איתכן!

  • כל מילה בסלע!
    נכון ומדויק
    המחלקות ללימודי מגדר הפכו לאופציה המעניינת והמרתקת ביותר בקמפוסים. והעובדה היא שיותר ויותר נשים (ופחות מדי אנשים), בוחרות בזה כתואר שני על אף שזה לא פרודוקטיבי.
    זה מלמד אותך על עצמך, זה מעצים-זה הכי חשוב.
    מסכימה שיש שם פחות מדי קול גברי, קורסים על ועבור גברים.