אירועים וכנסים

חוק הרעלה – הגרסה הישראלית

לפי הצעת חוק חדשה אשר הונחה על שולחן הכנסת, אשה אשר תכסה את פניה באמצעות פריט לבוש במקום ציבורי צפויה למאסר של חודש ימים או לקנס של 500 שקלים. את ההצעה יזמה חברת הכנסת מרינה סולודקין (קדימה) והיא מובאת כאן במלואה.

"חוק הרעלה" אשר נמצא בתהליכי אישור במדינות נוספות באירופה, מעורר דיון תוסס ומפגיש בין ערכי חופש הדת, ליברליזם, חירות אישית, דיכוי נשים ועוד. אורית קמיר מתייחסת להצעת החוק הישראלית וכותבת כי "החוק אינו קורא לילדה בשמה, אינו מפרש את מטרתו האמיתית, ומסתתר מאחורי תירוצים נבובים וריקים". לתגובה המלאה של קמיר. עופר קניג סוקר באתר של המכון הישראלי לדמוקרטיה את המאבק על חוק הרעלה בצרפת ומדגים כיצד מדינות אירופיות אחרות מתמודדות עם דילמות דומות.

הכנסת השמונה-

הצעת חוק של חברת הכנסת מרינה סולודקין

פ/2523/18

הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור כיסוי פנים במקום ציבורי), התש"ע-2010

הוספת סעיף 216א 1. בחוק העונשין, התשל"ז-19771, אחרי סעיף 216 יבוא:
"כיסוי פנים במקומות ציבוריים 216א. (א) המכסה את פניו מרצונו החופשי או חלק מהם באמצעות פריט לבוש,
במקום ציבורי, באופן שלא ניתן לזהותו בבירור, דינו – מאסר חודש ימים
או קנס 500 שקלים חדשים.
(ב) הכופה אדם לכסות את פניו כאמור בסעיף קטן (א) בניגוד לרצונו, דינו –
שישה חודשי מאסר או קנס 10,000 שקלים חדשים.
(ג)      סעיף זה חל על כלל אזרחי ותושבי המדינה, ללא הבדל גזע, לאום,
מין, דת, עדה, ארץ מוצא, גיל או נטייה מינית.
(ד) לעניין סעיף זה –
"כיסוי פנים" – לרבות כיסוי בעל אופי דתי;
"מקום ציבורי" – פריטים 1, 2, 5 ו-6 לתוספת השנייה, משרדי ממשלה או
משרדיה של רשות מקומית, מועדונים, מוסדות מערכת הבריאות,
מקומות נופש או כלי רכב של התחבורה הציבורית."

דברי הסבר:

כיסוי פנים באופן שאינו מאפשר להבחין בתווי ההיכר של אדם, הנעשה במקומות ציבוריים, עלול לפגוע באנשים אלו. המנהג של כיסוי הפנים, הנעשה בדרך כלל תחת מסווה של כיבוד המסורת, נפוץ בעיקר בקרב נשים, דבר היוצר חוסר שוויון בין גברים ונשים. במקרים רבים ניתן להיתקל בתופעה של נשים המאולצות לכסות את פניהן על ידי המשפחה שלהן, על ידי הקהילה בה הן חיות או על ידי העדה הדתית אליה הן משתייכות. תופעה זו היא תופעה פסולה ויש לשלול אותה מכל וכל. סיבה זו היא אחת מהסיבות שהובילו לקידום תהליכי חקיקה של חוקים האוסרים כיסוי פנים של אישה במקומות ציבוריים בחלק מדינות העולם החופשי דוגמת בלגיה וצרפת.  לאחרונה נתקלנו בהתרחבות התופעה: כיסוי פנים הפך להיות מקובל בקרב קהילה של נשים אדוקות בבית שמש המכסות את פניהן באמתלה של מצווה דתית כביכול.

במקרה של מדינת ישראל, כיסוי פנים יוצר בעיה כפולה כיוון שהוא לא רק פוגע בעקרונות של חברה מודרנית, אלא גם מהווה בעיה ביטחונית ממדרגה ראשונה. מחבלים או גורמים עוינים אחרים עלולים להשתמש בכיסוי פנים במסווה של חופש דת לצורך ביצוע מעשי טרור או מעשי איבה אחרים כנגד מדינת ישראל ו/או כנגד אזרחיה.

לפיכך, המטרה העיקרית של הצעת החוק המוצעת היא לאסור על כיסוי פנים במקומות ציבוריים, וחמור מכך – לאסור כפייה על אדם לכסות את פניו.  ידוע לכל כי במצבים רבים בהם נשים טוענות כי הם מכסות את פניהן מבחירה, הרי שמדובר באקט שהן נוקטות בשל  לחץ מצד בני משפחה, הסביבה קרובה, מורים רוחניים למיניהם או כביטוי לכניעה לתכתיבים דתיים או חברתיים שונים.

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

א' באב התש"ע – 12.7.10