מרכז תמורה – המרכז המשפטי למניעת אפליה ודורית אברמוביץ' – רכזת קמפיינים לארגוני נשים, יזמו מאבק משפטי וקמפיין ציבורי, שמטרתו להגן על זכותן של נשים שנישאו לשמור על שם נעוריהן. הפרויקט כולל פעילות משפטית-ציבורית וקמפיין תקשורתי במטרה להגן על זכותן של נשים שנישאו לשמור על שם נעוריהן, אם הן חפצות בכך, וזאת מבלי שיצטרכו לעבור מסכת תלאות ביורוקרטית מטעם מוסדות המדינה. מדובר בקמפיין בנושא השפעת יחסי דת ומדינה על מעמדן וזכויותיהן של נשים. (מתוך אתר 'תמורה').
אל הקמפיין הצטרפו עד כה הארגונים הבאים: מרכז תמורה- המרכז המשפטי למניעת אפליה, אחותי-למען נשים בישראל, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אנואר- מנהיגות נשים יהודיות וערביות, ארטמיס- החברה הכלכלית לנשים, אשה לאשה- מרכז פמיניסטי חיפה, האגודה ללימודים פמיניסטים ולחקר המגדר, המרכז המשפטי לילדים ונוער, המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית, מכון ון ליר, הקשת הדמוקרטית המזרחית, מגע- שיקום כלכלי של נפגעות גילוי עריות, נשים לגופן, עמותת כ"ן- כוח נשים, פרלמנט נשים, קול האשה- מרכז פמיניסטי רב תרבותי, קולך- פורום נשים דתיות, קום איל פו, שדולת הנשים בישראל, ש.י.ן- לשוויון ייצוג לנשים, שתיל.
מצורף כאן נוסח המכתב אשר נשלח אל שר הפנים, מר אלי ישי ואל הרבנות הראשית לישראל:
הנדון: שינוי אוטומטי של שמות המשפחה של נשים הנישאות ברבנות בניגוד לקבוע בחוק
1. הרינו לפנות אליכם/ן, הארגונים הפמינסטיים החתומים מטה, בדרישה להפסיק את הנוהל לשנות באופן אוטומטי את שם-משפחתה של אשה הנישאת במסגרת מוסד הרבנות, לשם משפחתו של בן זוגה. כפי שיפורט להלן, נוהל זה נעשה תוך הפרה בוטה של האמור בחוק ובנהלים בהקשר זה, ופוגע בזכותן של נשים רבות לשוויון, לכבוד ולאוטונומיה.
2. חוק השמות, תשט"ז-1956, קובע במסגרת ס' 6 לחוק, אשר תוקן במהלך שנת 1996, כי אשה הנישאת במסגרת מוסד הרבנות רשאית לבחור האם להמשיך ולשאת את שם משפחתה, אם לאו, וכי יש לערוך שינוי שם משפחה רק על פי רצונה המפורש והברור של האשה. בעקבות האמור בסעיף זה, ועל מנת לחדד את חשיבות העניין, לאחר תיקון החוק נערכו נהלים רבים עבור הרבנות הראשית ומשרד הפנים גם יחד, שעניינם לחדד ולהבהיר את המובן מאליו – כי שינוי שם משפחה של אשה הנישאת, יכול להתבצע רק על פי רצונה ובקשתה המפורשת לעשות כן, ולא באופן אוטומטי.
3. חרף הוראות החוק הברורות כמו גם הנהלים השונים אשר הוצאו בנושא, על פי פניות רבות אשר הגיעו אלינו בחודשים האחרונים, עולה כי גם כיום, למעלה מעשור לאחר שתוקן חוק השמות בנדון – הנוהל הרווח ברבנות הראשית ובהתאמה גם במשרד הפנים, הינו לשנות באופן אוטומטי את שם משפחתן של נשים הנישאות ברבנות, לשם המשפחה של בן זוגן, וזאת מבלי לקבל את הסכמתן לכך ומבלי לשאול אותן לרצונן (מפאת פרטיותן של נשים אלו, נשלח אליכם/ן במקביל מכתב מטעם מרכז תמורה עם פירוט בדבר הפניות האמורות).
4. התנהלות זו מצד הרבנות ומשרד הפנים גם יחד, לא רק שהיא מהווה בבחינת הפרת חמורה ובוטה של דבר החוק בישראל ושל עקרון שילטון החוק, אלא שיש בה גם כדי לפגוע באופן בלתי חוקתי בזכויותיהן של נשים בישראל לכבוד, אוטונומיה ולשוויון ובזכותן שלהן לשמור על זהותן איתה נולדו. התנהלות זו אף מחזקת את התפיסה השובינסטית כי האשה הינה בבחינת רכושו של בן זוגה, ועם נישואיה משתנים באופן אוטומטי זהותה ושם נעוריה לאלו של בן זוגה.
5. לכל אלו יש להוסיף כי שינוי שם המשפחה באופן אוטומטי מסב נזקים כלכליים רבים לאשה הנישאת, אשר איננה חפצה בשינוי שם משפחתה וזהותה. כך, מהפניות אשר הגיעו אלינו, עולה כי פעמים רבות השינוי האוטומטי של שם המשפחה ברבנות ובמשרד הפנים, גורר שינוי אוטומטי ברשויות פרטיות וציבוריות נוספות – והכל מבלי שהאשה הנישאת תחפוץ בכך, ואף יותר מכך, מבלי שהיא תדע על השינויים האמורים.
6. כך נוצר מצב שהדעת איננה סובלת, בה לדוגמא בעת רצונה לצאת מן הארץ, או לחילופין, לקבוע לה תור אצל רופא/ת המשפחה, נאמר לאשה – ששם משפחתה שונה ללא הסכמתה ולעיתים אף ללא ידיעתה – כי היא כלל איננה קיימת בשם משפחתה "הישן", והשירות המבוקש לה נמנע ממנה בשל כך בלבד. כך אף נדרשת האשה להיטרטר ולפנות לרשויות השונות על מנת לעדכן בתעודת הזהות שלה את שם משפחתה "החדש", הוא שם משפחתה הישן, ולהשיב בכך את המצב לקדמותו, והכל תוך ביזבוז של משאבים מיותרים ואך בשל התנהלותם הרשלנית והפוגענית של הרבנות הראשית ומשרד הפנים גם יחד.
7. נוכח הוראות החוק הברורות בעניין זה, והעובדה כי מדובר בזכויות יסוד חוקתיות לשוויון וכבוד של אותן הנשים, ברי לכל כי מצב זה הינו פסול וחמור עד מאד.
8. משכך, ונוכח כל האמור לעיל, נבקשכם/ן להפסיק במיידי את הנוהל הפסול והלא חוקי בדבר שינוי שם משפחה של נשים הנישאות ברבנות באופן אוטומטי. כן נבקשכם/ן להודיענו על פעילותיכם/ן בנדון על מנת שנוכל לכלכל את המשך צעדנו המשפטיים בעניין זה.