שדולת הנשים מפרסמת בעברית דו"ח מקיף על מצבן של נשים בישראל שנת 2010, אשר נכתב לועידת האו"ם בייג'ינג שנערכה במארס 2010. להלן דבריה של יהל אס קורלנדר אשר פותחים את הדו"ח:
"הדו"ח שלפניכן הינו מסמך מקיף, יחיד מסוגו, הסוקר את מצבן של נשים בישראל ואת האפליה הגלויה והסמויה כנגדן נכון לשנת 2010. הדו"ח נכתב לרגל וועידת בייג'ינג +15 שהתקיימה במארס השנה בה לקחה שדולת הנשים חלק פעיל בהגשת הדו"ל והן בארגון מושב בנושא השמה של נערות בסיכון בשוק העבודה.
וועידות המעקב של וועידת בייג'ינג מתקיימות מידי חמש שנים מאז וועידת בייג'ינג הראשונה בשנת 1995 בה נקבע לראשונה מצע לפעילות המתבסס על אמנה בדבר ביטול ההפליה נגד נשים שאושרה בנובמבר 1991 על ידי מדינת ישראל.
שדולת הנשים הגישה לוועידה דוחות מאז הפעם הראשונה בה התקיימה – כבר שלוש פעמים ברציפות. דו"ח זה מכונה דו"ח צללים היות והוא מוגש במקביל לדו"ח המדינה הרשמי שמוגש לוועידה אך אין די בנראותו הבינלאומית של הדו"ח כי אם גם בהנגשתו לקורא/ת הישראלי/ת ואנו גאות להגישו כעת בשפה העברית.
הדו"ח סוקר תשעה נושאים עיקריים הבוחנים את מצבן של נשים כיום: נשים וחינוך, נשים וכלכלה, נשים בעוני, ילדות ונערות, נשים וזכויות אדם, אלימות כלפי נשים, דיני אישות, גופים ציבוריים לקידום מעמד האישה ונשים בעמדות מפתח ובדרג מקבלי ההחלטות. נושאים חשובים רבים נשארו מחוץ זה כמו בריאות נשים או נשים בתקשורת. נושאים אלה ואחרים נדונים בספר הנתונים שפרסמה שדולת הנשים לאחרונה בשנת 2007 ותפרסם שוב בראשית 2011. חשיבותו של הדו"ח איננה טמונה רק בהנגשת הנתונים אלא גם בפרשנותם ובהשלכותיהם על חייהן של נשים.
כותרתו של הדו"ח – אנחנו רצות, אבל האם אנחנו מגיעות ל"מקום אחר"? – מתמצתת באופן די מדויק את מצבן של נשים בישראל היום. מצד אחד השינויים, העשייה הרבה והשיפור ניכרים בעבודתם של ארגונים לשינוי חברתי והן בעבודתם של גורמי ממסד; אך מהצד השני רבים מהצעדים למניעת אפליה וקידומן של נשים הצהרתיים בלבד ומתקשים לעמוד במבחן המציאות.
אנחנו בשדולת הנשים מאמינות שפמיניזם איננו מתמצה רק במרדף אחרי ההשוואה לגברים, אלא בשאיפה להגיע ל"מקום אחר". מקום בו מקומן של נשים ושל חוויות החיים הייחודיות להן יקבלו ביטוי מלא והן ייהנו ממלוא הזכויות וההזדמנויות בחברה."