ארכיון - אירועים וכנסים

משפט מבוים בנושא הזכות להפלה – אוני' חיפה (8/6/2010)

ביום שלישי ה-8 ליוני בשעה 18:00 בערב יתקיים באוניברסיטת חיפה המשפט המבויים שיעסוק בזכות להפלה.

המשפט המבוים השנתי

אודיטוריום הכט, בניין ראשי אוניברסיטת חיפה, 08/06/2010

נושא המשפט:

הזכות להפלה

שיקול הדעת של הוועדות להפסקת הריון

בעידן החוקתי

בג"ץ 6/10 רבקה כהן נ' הוועדה להפסקת הריון ואח'

הרכב בית הדין:

כב' השופטת דליה דורנר, שופטת בית המשפט העליון

(בדימוס)

פרופ' אלון הראל, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

עו"ד רון גזית, משרד עורכי דין גזית ושות'

בשם העותרת יטענו:

ליהי יונה חנאן ח'ורשיד

בשם המשיבים יטענו:

הראל אורן אוהד איציק

מרכזת אקדמית:

ד"ר נויה רימלט

כתבי טענות מטעם המשיבים: כתבי טענות מטעם העותרת:

כתב תשובה לצו על תנאי.pdf
תגובה משלימה משיבים.pdf

העתירה.pdf
תשובת העותרת.pdf

הרשמה

תמצית האירוע:
רבקה כהן, אישה נשואה בת 37 , הינה אם לששה ילדים. מנחם, בעלה של רבקה פוטר
לאחרונה מעבודתו והינו מובטל. רבקה עובדת במשרה חלקית כפועלת במפעל טכסטיל
בעיר מגוריה. המשפחה חיה בדוחק רב לאור ההכנסות הדלות וריבוי הנפשות במשפחה.
באחד הימים, מגלה רבקה שהיא בהריון. ללא ידיעת הבעל, פנתה רבקה לוועדה להפסקת
. הריון, עת שהייתה בשבוע ה – 10
רבקה הופנתה לעובדת הסוציאלית, לה הסבירה כי היא שרויה במצוקה נפשית קשה מאז
גילתה שהיא בהריון.
העובדת הסוציאלית הפנתה אותה לפסיכיאטר לצורך קבלת חוות-דעת. הפסיכיאטר
בחוות דעתו קבע כי מדובר באשה מרקע סוציו אקונומי קשה ביותר שגילוי העובדה
שהיא בהריון הכניס אותה למצוקה נפשית קשה, וזאת בשל החרדה העמוקה שלה מפני
העתיד וחששה שהיא אינה מסוגלת לעמוד בנטל המנטאלי, הפיסי והכלכלי של טיפול
בילד נוסף. עם זאת, נאמר, כי אין לרבקה היסטוריה של מחלות נפש או הפרעות נפשיות
וכי במהלך הריונות קודמים ולאחר לידות קודמות לא אובחנו אצלה דיכאון לאחר לידה
או פסיכוזה או כל הפרעה נפשית מוכרת אחרת האופיינית לנשים במהלך הריון ולאחר
לידה, כך שבמקרה זה אין חשש לנזק נפשי שהוא תוצר ישיר של ההריון או הלידה עצמם.
רבקה הגיעה לדיון בפני הוועדה להפסקת הריון בבית החולים כשהיא מצוידת בחוות
הדעת הפסיכיאטרית. היא שפכה את ליבה בפני הוועדה, וביקשה כי יתירו לה להפסיק
את הריונה מכוח סעיף 316 (א)( 4) לחוק העונשין המאפשר הפסקת הריון במצב שבו
המשך ההריון עלול "לגרום לאשה נזק…נפשי"
בשלב הזה רבקה לא ידעה כי ניסיונותיה להסתיר מבעלה מנחם את פנייתה לוועדה לא
צלחו, וכי מנחם גילה זאת לאחר שרבקה שכחה עותק מחוות-הדעת הפסיכיאטרית
בבית. מנחם כעס מאוד על החלטתה של רבקה להפסיק ההריון בלא ידיעתו, והחליט
לעשות כל שביכולתו בכדי למנוע מרבקה להפסיק את הריונה.
לאחר שרבקה סיימה לטעון בוועדה, ויצאה מחדר הדיונים, התפרץ מנחם לחדר בו
התכנסה הוועדה וביקש מחברי הוועדה להציג את עמדתו בפניהם. לאחר שהוועדה נענתה
לבקשתו, הוא דיבר ארוכות בפני חברי הוועדה על אהבתו הרבה לילדיו ועל כמיהתו לילד
נוסף. לדבריו ,במקרה הצורך, ועל מנת להקל על מצוקתה הנפשית של רבקה, הוא ייקח
על עצמו את נטל הטיפול ברך הנולד ובשאר ילדי המשפחה.
לאחר דיון בין חברי הוועדה הוחלט לדחות את בקשתה של רבקה. הוועדה קבעה כי ספק
אם נתונה לה סמכות פורמלית לדון בבקשה מסוג זה להפסקת הריון, שכן המדובר
במקרה של מצוקה נפשית, הקשורה לתנאיה המשפחתיים והסוציאליים של האשה
ההרה. עילה זו נמחקה מחוק העונשין וכיום בהתאם ללשון החוק ולהנחיות משרד
הבריאות שוב אין הוועדה רשאית לאשר הפסקת הריון במקרים כאלה. הוועדה ציינה
עוד כי בנסיבות העניין הגיעה למסקנה כי היא רשאית לתת זכות טיעון לאב כחלק
משיקול הדעת המוקנה לה במסגרת החוק. חברי הוועדה הוסיפו, כי התרשמו הן
מכמיהתו העזה של האב לילד נוסף והן מנכונותו הכנה להירתם לטיפול ברך הנולד
ובשאר ילדי המשפחה. לפיכך, גם אם ניתן היה לשקול את בקשת האשה במסגרת סעיף
316 (א)( 4) לחוק, עמדת האב מהווה שיקול רלבנטי שהוועדה רשאית להתחשב בו במסגרת
שיקול הדעת המוקנה לה שלא לאשר הפסקת הריון גם במקרים הנכנסים בגדר העילות
המנויות בחוק.
לאחר קבלת ההחלטה הגישה רבקה עתירה דחופה לבג"ץ כנגד הוועדה. בשל דחיפות
העניין הוחלט כי בית המשפט ידון בעתירה כאילו ניתן בה צו על תנאי.