ספרים ופרסומים

נשים במדע

מאת ד"ר יהודית אברהמי-עינת, יועצת נשיא המכללה למעמד האישה.
פורסם במקור ב"בר דעת – ניזלטר אורט בראודה"

שיח אודות נשים ומדע הוא בעצם שיח אודות הזדמנויות בחיים.

בינואר 2005 הופיע בכנס אודות נשים ומיעוטים במדע ובהנדסה פרופ' לורנס סמרס, נשיא אוניברסיטת הרוורד. סמרס היכה בתדהמה את העולם האקדמי כשטען, כי הסיבה למיעוטן של נשים בעמדות בכירות במדע היא יכולתן הפחותה בלימודי מתמטיקה ומדע.

התדהמה נבעה מהתעלמותו המוחלטת מעשורים של מחקר בשאלת הבדלים מוכחים ביכולת הלימודית במתמטיקה של בנים ובנות, שהעלו כי אין כל הבדל משמעותי, מוכח וקבוע בין המינים. מכאן שאמירתו הייתה ביטוי לְעמדה ולא לְעובדה, דבר המוכיח כי תפיסות חברתיות אינן משתנות למרות קיומו של מידע הסותר אותן. משמע: "Don't bother me with facts, I have my conclusions" .

כהסבר נוסף למיעוטן של נשים בעמדות בכירות במדע טען סמרס, שהן פשוט אינן רוצות להקדיש את שמונים השעות בשבוע הנדרשות להתקדמות במדע. על כך קיבל ביקורת מחוגים רחבים שטענו כי אין זה בטוח שגברים מעוניינים באורח חיים כזה, ואולי אף היו מעדיפים חיים מאוזנים יותר – אך הם מאמצים את חוקי התרבות השלטת. ואולי הנשים פשוט אינן רואות בתרבות המקובלת על גברים תרבות הראויה לאימוץ.

ההנחה שמספר השעות קובע ולא איכות התוצר, מזכירה לי הערות של סטודנטים המערערים על ציון בטענה ש"השקיעו", כאילו הציון ניתן אוטומטית על בסיס מדד הניתן לכימות "השקעת זמן" ללא שיקולים איכותיים אחרים.

ארגונים המנסים כיום לקדם תרבות של איזון בין חיים לעבודה (Life-work balance) מבקשים לשנות מדדים לקידום, כך שיתייחסו לתפוקות ולא לשעות הנוכחות במקום העבודה. צעד כזה יאפשר לגברים ולנשים כאחד לעזוב את מקום העבודה בשעה המאפשרת השקעה בחיים האישיים, מבלי שהדבר יפגע בסיכויי התקדמותם – כמובן, כל עוד הושלמה עבודתם.

אמירתו של סמרס אודות נכונותן של נשים להשקיע שמונים שעות עבודה בשבוע, טופלה בשנות השבעים במאמר ידוע שכתבה ג'. סייפרס, "I need a wife" ("אני רוצה רעיה"; המאמר פורסם בעברית ב-1975 בספר אִשה נשים נשיות בעריכת שלף, ר. סיקס, ש. ועוד, הוצאת המין השני). נשים רבות המשקיעות או מעוניינות להשקיע בהתפתחותן, קולטות שהן זקוקות לרעיה שתדאג לצרכיהן ולצורכי המשפחה כשהן עסוקות במעבדה, בעבודה, בלימודים ואפילו "רק" בחשיבה על עבודתן. בהיעדר מי שיספק/ תספק את השירותים והתמיכה הנדרשים לכך, הן נושרות מהמרוץ, כביכול מתוך בחירה, אך בפועל בגלל היעדר הזדמנות שווה להשקיע את מה שהחברה דורשת על מנת לשמור על מעמדן ולקדמו.

לסיכום, כנראה שנשים רוצות מה שלרוב הגברים יש: החופש מקונפליקטים המחייבים בחירה בין הקדשת זמן לחיי משפחה לבין קידום הקריירה.