כמו במקרים רבים אחרים בהם מדובר ב"אשתו של", ההיסטוריה התעלמה מחייה של ג'ולי – אישתו של תיאודור הרצל. מכתביה, יומניה ועדויות רבות על חייה הושמדו.
עדי עציון כתבה את המונודרמה המומלצת ביותר "סודה של ג'ולי הרצל" על-פי הרומן "אישתו המנודה" מאת אידה צורית-מגד והתבססות על פרטים היסטורים ידועים.
במהלך ההצגה עושה ג'ולי חשבון עם אירועי חייה הסוערים והדמויות שאכלסו אותם, שבראשם בעלה – חוזה המדינה – תיאודור הרצל.
ההצגה שופכת אור על מעמד האישה בסוף המאה ה- 19, במקרה של ג'ולי, אישה עשירה שהנדוניה וירושת ילדיה בוזבזו על ידי תיאודור הרצל במסעותיו בעולם למען הגשמת חלומו הנכסף.
קטעי יומן של תיאודור הרצל:
"אני שואף לנישואין אבל פוחד מהחושניות. אינני מסוגל להתאהב באישה. ג'ולי נשאואר הקטנה אוהבת אותי באמת. אבל, אם אתחתן איתה אי-פעם אין ספק שאפול בפח כהוגן… למחרת יום נישואיי הזדקנתי… שישה שבועות אחרי החתונה ידעתי שעשיתי טעות והייתי מוכן להתגרש. אחכה עד הלידה… "
"מאמאקם, אמאל'ה זהובית שלי, אישתי מתעלמת מרעיונותיי, לא מבינה את שליחותי ההיסטורית. ג'ולי אוהבת חיי חברה אבל סולדת מקהל מעריציי. היא רוצה אותי כבעל, מחזאי, כותב פיליטונים עם סטטוס חברתי ומשכורת. היא אוהבת פרימירות ואופנה מרהיבה. אבל אני הרי מחזאי…"
…"עצביי גמורים. כולם נגדי. אני וג'ולי ישנים בחדרים נפרדים. אבל אמא, בלי דיקטטורה. התערבותך גורמת נזק לחיי הבלתי נסבלים ממילא. התגברי על רגשותייך כלפי ג'ולי. גם היא כבר חולה מאוד. לו רק הייתי אני בריא…"
עדי עציון-זק – שחקנית, זמרת ויוצרת.נולדה בקיבוץ יגור. שני מורים עיצבו את דרכה המוסיקלית: יהודה שרת וגארי ברתיני. סיימה את לימודיה במדרשה למורים למוסיקה בת"א. השתלמה ב"קונסרבטוריון הלאומי" ו"אקול נורמל" בפריס ובתי ספר גבוהים בזלצבורג, ניצה ופרייבורג. הופיעה עם כל התזמורות בארץ; ברסיטלים עם בעלה הפסנתרן – יונתן זק. בשנים האחרונות מתמסרת עדי לכתיבה, משחק, בימוי ועיצוב של סדרת מונודרמות על נשים גדולות מהחיים. יצירותיה זכו בפרס הביצוע של המועצה לתרבות, פרס פסטיבל ישראל, פרס פסטיבל עכו.
בין התיאטראות שעבדה, התמקדה בתיאטרון גשר כשחקנית ומורה במשך שנים רבות.
בין מופעיה הבולטים: "פיירו הסהרורי", "אילומינציות", "סקוונצה", "יבוא המוות", "הטריו הוורוד", "מוסיקה וויוה – אנה פרנק", "קול ומחול", "תיאטרון תנועה", "שמפרחת", "אדי ופוס", "אלזה לסקר-שילר", "אני דאדא", "קברט קורט ווייל", "המלאך הכחול", "קפקא נגד קפקא", "אופרה בדם קר", "שופנייאנה", "אלמה מאהלר" ו"מריה קאלאס – טרגדיה יוונית – קולו של גורל".
משחק יוצא דופן, נושא מרתק, הצגה מומלצת ביותר
