פמיניזם דתי/אילה גליקסברג

מבוא
לפמיניזם הדתי יש מרכיבים שונים מן הפמיניזם הכללי מעבר לסוציולוגיה , ונוספים עליו.
בעוד הפמיניזם הכללי עוסק בבעיות של מיגדר חברתי, שויון הזדמנויות והעדפה מתקנת,הרי לפמיניזם הדתי יש ענין בתפיסת מקור הסמכות הדתית, המרחב הצבורי בפולחן הדתי,והחוויה הדתית.
קיים הבדל בין תפיסות דתיות כפי שקיימים הבדלי תרבות בין הארצות השונות. לתיאולוגיה היהודית יש מספר גוונים בארה"ב, בעוד שבישראל הגוון האורתודוכסי הוא הדומיננטי.
את מחקרי הראשון על "מעמד האשה ביהדות " הצגתי בקונגרס האינטרדיסציפלינרי הראשון שהתקיים ב – 1981 בחיפה .
המחקר אז היה ראשוני ועסק בצד הפילוסופי – ערכי.
בשנים שחלפו היתה התעוררות פמיניסטית כללית גדולה , וכן התרבו המחקרים , כמו כן גברה גם המודעות של הפמיניזם הדתי שבאה בעקר מארה"ב ונקלטה בהדרגה בישראל.
בדברי היום אנסה להביא דוגמאות על שילובן של נשים במיגוון מקצועות הקשורים לחיים הדתיים.
1 – קיימת מגמה כלל עולמית לשילוב נשים במירב המקצועות
2 –. האשה כיום משכילה ובעלת ידע רחב גם בספרות התיאולוגית
3 – עד היכן יכולות נשים להשתלב בפולחן הדתי ולשמור את אמונתן הדתית .
השקפת עולמי האישית ודרך חיי הם של אשה דתית עם כל המשתמע , אני גם נשואה לאיש דת יהודי – Rabbi . ועם זאת אני בודקת את האפשרויות הניצבות בפני האשה המאמינה בעידן המשתנה שלנו.

1 . התיאוריה הפמיניסטית המשתנה
שלבים רבים עברנו בהתפתחות הפמיניזם : החל בפמיניזם השוויוני, שקבל עליו את הדפוסים הגבריים , המשך בפמיניזם של שוני כפי שגיליגן 1982 איבחנה : הקול הגברי והקול הנשי

מדברים על חשיבותן של אמיתות שונות . הקול הגברי – מדבר על תפקיד ההיפרדות . הקול הנשי מדבר על התהליך הנמשך של ההתקשרות , שבורא ומקיים את הקהילה האנושית .
פמיניזם רדיקלי מעלה את הדילמה של חלוקת הכח בחברה. פמיניזם רב תרבותי החל משנות ה – 90 של המאה הקודמת , שההגדרה מיגדר מתאימה כאן ביותר .

פרופ' קתרין מקינון מי שנחשבת למשפטנית הפמיניסטית המשפיעה ביותר היום בארה"ב, אם לא מעבר לכך , מנסה להימנע מלהשתמש במילה "פמיניזם" , למעשה הדבור על פמיניזם אפילו מרגיז אותה . היא מתענינת היום ב"מציאות בעולם – ביחסים מיגדריים " בביקורה בירושלים בחדש מאי השנה. היא טענה ש"מיניות היא תחום מרכזי לדיכוי נשים" והובילה לשורת רפורמות תחוקתיות בתחום ניצול נשים.
לשיטתה , במקום לעסוק בויכוח המסורתי המתמקד בשאלה האם נשים זהות לגברים (ולכן זכאיות לשוויון זכויות מלא ) או שונות מגברים (אך יחד עם זאת זכאיות לשוויון , בכפוף להסדרים המתחשבים בשונותן) , מקינון טוענת כי השאלה החשובה אינה האם נשים זהות לגברים או שונות מהם . לשיטתה , חשוב לבחון כיצד נוצר השוני ומהם יחסי הכוחות , במרכז הדיון צריכה לעמוד השאלה הפוליטית העוסקת בחלוקת הכוח בחברה, ולא השאלה המשפטית של השוני. (מקינון 2005 , 2008 )
מיקומן החברתי של קבוצות האוכלוסיה משפיע על רמת הניראות שלהן בסדר היום הציבורי. נשים מוגדרות כ"מיעוט" אף שאין להגדרה זו בסיס עובדתי , ומכאן היא מעידה על השוליות שלהן. יחסי רוב – מיעוט מניחים עדיפות של הרוב (הגברים ) והשוליות של המיעוט (נשים ) חלוקה הירארכית זו זקוקה לעיבוד מסיבי כי הגרעין הבסיסי יש בו אמת מאחר שבמרחב הציבורי והכלכלי יש לגברים הגמוניה עתיקת יומין והנשים נמצאות עדין בשלב של השתלבות איטית ולא של כיבוש היעד. עדות לכך נוכל למצוא את הזירה הפוליטית כיצד הנשים מעורות , כובשות עמדות פה ושם אך לא ממריאות כדי להשתחרר ממעמד של "מיעוט".

2.שילוב באמצעות חקיקה
ההבנה הקיימת כיום בישראל בצורך ב"ייצוג הולם" , ומתן אחיזה לכך בחקיקה ובפסיקה עדיין לא מבטיחה יישום הולם. בדיקת עומק שעשתה "שדולת הנשים " (בין תיאוריה למציאות 2006)
מדגישה את הפער בין ההצהרות לביצוע .
שני מישורים מרכזיים יכולים לשמש אינדיקציה למדידת השילוב האמיתי:
*עמדות ציבוריות * תעסוקה .
מידת השפעתן של הנשים במוקדי השפעה אילו יגבר ככל שמספרן יגדל . במקומות בהן ניתן לשלב נשים עפ"י חק , עיגן המחוקק הישראלי את הזכויות להזדמנות שווה .

בשנת 2000 תוקן והורחב החוק משנת 1951 – חק שוויון זכויות האשה , לא ארחיב יתר על המידה את פירוט החוקים אולם אציין באפן כללי שהחוקים עצמם נדרשים כל הזמן לפרשנות של בתי המשפט ,להרחבה של תקנות , ולחקיקה מפורטת.
חק שירות המדינה (מינויים ) 1959.
חק החברות הממשלתיות 1975 .
חק שויון ההזדמנויות בעבודה 1988.
מאחר שכאמור, לא תמיד נאכפים החוקים מתוך כך מתקימות פניות לבית המשפט העליון "שדולת הנשים " השיגה בשנת 1994 את ההחלטה בדבר ייצוג הולם לנשים בדירקטורים בעקבות זאת אנו מוצאים עליה של 33.6% במספר הדירקטוריות משנת 1993 עד שנת 2007..
ההכרעות המשפטיות אכן הביאו לשילובן של נשים במקומות אשר לא נראו לפני כן כמו ב"רשות הנמלים והרכבות" ושם פגשנו בשנים האחרונות יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד את הגב' איריס שטארק.
סנונית אחת אולי מבשרת אביב אבל אינה יוצרת אותו.
בשנת 2003 יצאו הנחיות מטעם היועץ המשפטי לממשלה ברוח זו: "עקרון השוויון הוא עקרון יסוד במשפט הישראלי עקרון זה אינו מתמצה באיסור אפליה , אלא מטיל חובה לנקוט במקרה הצורך פעולה אקטיבית להשגת שויון מהותי . ההעדפה המתקנת אינה חריג לעקרון השויון , אלא נגזרת הכרחית ממנו ואחת הערובות המרכזיות להגשמתו" (ספר השדולה עמ' 219)
ארגוני הנשים החוץ – פרלמנטריים N.G.O. התאימו עצמם בהדרגה לאידיאולוגיה המיגדרית , ויש גם ארגונים חדשים שקמו מתוך מגמה פמיניסטית ברורה .
במישור הפוליטי הישראלי ראוי לציין שני הישגים חשובים בולטים :
1992 הוועדה למעמד האשה בכנסת הופכת מוועדת רשות לוועדה סטטוטורית .
1998 הקמת ה"רשות לקידום מעמד האשה" – במשרד ראש הממשלה.
בשני המקומות היתה לי הזכות להיות מעורבת . בוועדה למעמד האשה – כמומחית פעילה.
וב "רשות " שהוקמה כדי לגבש , לקדם ולעודד מדיניות ופעילות לקידום מעמד האשה . הייתי בין מקימות ה"רשות" : אחת משלש נציגות האקדמיה . כמו כן מונו 35 נציגים מכל משרדי הממשלה ואירגוני הנשים, ובראש – מנכ"לית (המקבלת שכר) , מינוי ישיר של ראש הממשלה .

לאחר התגבשות ה"רשות" נתבקשתי להיות יועצת בכירה ל"רשות" (חוזה אישי בשכר).
בעשור השנים של פעילות ה"רשות" רשמה לעצמה מפעלים חשובים שלא כאן המקום לפרטם . אציין רק זאת שנעשו פעולות במרבית המישורים כמו – העצמת נשים , קידום נשים בעסקים ובעבודה, מניעת אלימות והטרדות , והעשרה במידע רלבנטי, תשומת לב מיוחדת ניתנת למיגזרים שאינם חלק אינטגרלי במהפכה הפמיניסטית (נשים אורתודוכסיות וערביות)..

3. תעסוקת נשים ועמדות ציבוריות
בעקרון , לכאורה פתוחות כל האופציות להשתלבות נשים . אולם אם בתעסוקה שוויון ההזדמנויות גדול יותר הרי עמדות צבוריות שהן נגזרות של כח פוליטי , אינן פתוחות באופן גורף במקום שקבלת ההחלטות הן פוליטיות ברורות שם כניסת הנשים היא מינורית .
א – ההיסטוריה הפוליטית מדברת על הגמוניה גברית.
ב – ההתארגנות הפוליטית קשורה במחזור כספים גדול והוא מצוי עדין במרביתו בידי הגברים.
ג – הנסיונות על הקמת רשימות נשים כדי להיבחר במישור הארצי או המוניציפלי לא הניבו תוצאות . מפעם לפעם הוקמו רשימות אד – הוק . יש לציין רשימת נשים דתיות שרצה לעירית ירושלים והכניסה חברה למועצה , בשנות ה – 80 של המאה הקודמת . לאחר מכן הבינה המפלגה הדתית שכדאי לה לשלב אשה במקום ריאלי ברשימתה .
מיעוט נשים במוקדי קבלת ההחלטות הלאומיות והמוניציפלית גורם שהנושאים הנשיים נמצאים במיעוט באג'נדה הפוליטית .
ראוי לציין שתי נשים הנמצאות בתפקיד מרכזי במדינת ישראל :
* יו"ר הכנסת – גב' דליה איציק.
* נשיאת בית המשפט העליון – גב' דורית בייניש .
יש כמובן מספר נשים בתפקידים מגוונים , גם שרות בממשלה וגם 2 ראשי עיר.

באשר לתעסוקה וליזמות – המעגל פתוח יחסית ונשים נמצאות במרבית המרחבים .
האקדמיה – היא פרק גדול בפני עצמו ונושא הדירקטוריות כבר הוזכר כמו כן יש מגזרים נוספים בישראל כמו למשל השירות בצה"ל ובעית קידום בדרגות של הקצינות.
במידה ואנו מוצאים מיגבלות בשותפותן של נשים בכל מיני מעגלים , הרי האשה האורתודוקסית מוצאת עצמה חסומה יותר . מרבית הנשים המשתיכות למיגזר האורתודוכסי רוכשות לנשים השכלה ומצויות במוקדי תעסוקה רחבים ביותר אך אין משתפים אותן בהנהגה ובשלטון . לא כנבחרות לכנסת ולא כחברות במועצות הערים, או במועצות יישובים וכפרים .
מעורבות נשים בהנהגת הצבור החלה לפני פחות מ 100 שנה .
הזכות של נשים לבחור ולהיבחר הוענקה רק אחרי מלחמת העולם הראשונה ב 1917 ברוסיה , 1918 – באנגליה , 1919 – בגרמניה , 1920 -בארה"ב ובקנדה , 1944 – בצרפת , 1971 –בשוייץ . בישראל התעורר הדיון בשנים 1918 – 1920 כשפלשתינה הפכה למנדט בריטי . כיום זכות האשה לבחור ולהיבחר נראית כדבר מובן מאליו .

באשר לתעסוקת נשים המהפכה התעשיתית והצורך בידים עובדות הוציאו נשים רבות אל שוק העבודה כמו גם ההשכלה שהחלה להקיף רבדים גדולים יותר באוכלוסיה , איפשרה לנשים להשתלב במעגלי עבודה רבים יותר.

גם בתחום התרבות נשים תורמות יותר ויותר , ובישראל אנו עדים כיום לכתיבה פורחת של ספרות נשים , או אם תרצו קיראו לזה נשים סופרות.

4. תרבות תיאולוגית יהודית
היהדות היא דת מעשית שיש לה קודים התנהגותיים רבים , כתוצאה מכך נוצרה ספרות תיאולוגית עניפה המבוססת על הברית הישנה , ספרי התנ"ך וספרות חכמים שהתפתחה במשך השנים נקראת בשם תלמוד ופוסקים .
ביהדות – הגברים חייבים ללמוד את הספרות התיאולוגית הנקראת "תלמוד" , ואילו את הנשים הידירו מלימוד זה . קיים דיון מעמיק בין שני מנהיגים תלמודיים האם לאפשר לאשה בכלל ללמוד? מענין שכבר לפני 1900 שנה , תחילת המאה ה – 2 התנהל ויכוח בין חכמי ישראל האם מותר לאשה ללמוד תורה ? והשאלה הזאת מהדהדת עד היום בפילוסופיה היהודית.
ביהדות יש לנו שלשה זרמים : רפורמים , קונסרבטיבים ואורתודוכסים.
היחסים בין הדת לפמיניזם הם יחסי דחיה . הפמיניזם דוחה את הדת והאורתודוכסיה דוחה את הפמיניזם . לדעתי ניתן למצוא סינתיזה בין שתי השקפות עולם אילו בהדרגתיות .
אני אישית ועוד נשים רבות מחפשת כל הזמן את נקודות המימשק , ולכן אני גם כאן .
צמאון הדעת האנושי – נשי , לא פסח על הנשים הדתיות במקביל להשכלה הפורמלית , נשים יהודיות אורתודוכסיות התחילו ללמוד "תלמוד " טריטוריה גברית מובהקת .המציאות הוכיחה שנשים משתלבות בכל מערכות הלימוד התיאולוגי ובעידן שלנו זה הפך פשוט להיות "טרנד" .
אחת הדוגמאות הבולטות להתגברות על הספק האם יש לאפשר לנשים ללמוד ולצבור מידע תיאולוגי הוא כניסת נשים למקצוע שהיה גברי לחלוטין ומבוסס כולו על ידענות הלכתית "טוענת רבנית", מקצוע זה הוא למעשה מקביל לעו"ד אלא שהוא משרת את המתדיינים בפני בית דין דתי (רבני) חוק נישואים וגירושים במדינת ישראל מכפיף את הנישואים והגירושים לחוקים הדתיים , לכן השיפוט בתחום זה הוא בידי בתי דין דתיים.
ב -1991 נפתח הקורס הראשון לטוענות רבניות . פריצת דרך ראשונה להשתתפות נשים בדיוני בית דין רבני. לשם כך היה צורך בשינוי חק משנת 1955 בו נאמר ש"טוען רבני " יוכל להיות מי שלמד ארבע שנים בישיבה (זה מוסד גברי בו לומדים ספרות תיאולוגית)
בראשית הדרך היו נסיונות לא מעטים , ובדרכים שונות להצר את צעדיהן של הלומדות, וגם הכבדה על הבחינות כדי שתהיה נשירה , כל הנסיונות הללו נהדפו ע"י פניה לבג"ץ , והמציאות מוכיחה שנשים פרצו דרך בתוך החיים האורתודוכסיים , ויצרו תקדים שנשים מצויות בתוך המבצר הגברי – בית הדין.

בזכות ה"טוענות הרבניות" חשות הרבה נשים הבאות להתדיין בבית הדין – לקראת גירושין , שהנה יש להן דמות כלבבן – אשה.

בהקמת המכון ל"טוענות " יש למעשה שלשה הישגים ברורים אומרת נורית פריד המיסדת :
*במישור הסוציאלי – האשה המתדינת אינה עומדת יחידה בין גברים , אלא ביכולתה לצרף אליה אשה מקצוענית ומומחית , בכל ההיבטים והחוקים התורניים.
*במישור התעסוקתי – יש לנשים דתיות מקצוע ואתגר חדש .
*בענין האינטלקטואלי – נפתח מרחב חדש של לימודים לא רק לשם מקצוע אלא להרחבת המידע בספרות התיאולוגית.
הרעיון נקלט באורתודוקסיה בשל הדרך הנכונה של ההתקדמות אל היעד . דביקות במטרה תוך שימוש בשיטת הדיאלוג הוכיחה עצמה . לא הסתערות על המבצר הגברי, אלא – שיתופי פעולה עם הדיינים והרבנים וכמובן גם בשל האקלים התרבותי החברתי שהבשיל.
האקלים החברתי הביא אתו פתיחת מקומות מיוחדים ללימוד תלמוד לנשים ולבנות ברמה גבוהה ביותר ומוטיבציה לפתיחת אופציות נוספות לשילובן של נשים גם במיתחם הפולחני .
ההדגש שלי על הנעשה בעקר במתחם האורתודוכסי נובע כפי שציינתי מהשקפת עולמי ודרך חיי , כמו כן קבוצות הרפורמים והקונסרבטיבים פחות קנאים לאותנטיות של ההתנהגות הדתית ויוצרים דפוסים חדשים למכביר .

5. עמדות צבוריות בשירותי הדת
במונח שירותי דת יש להבחין בין התנהלות פולחנית הקשורה לדת לבין התנהלות בחיים היום יומיים הדורשים התיחסות דתית. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית חפשיה , עם זאת אין בה הפרדה בין דת ומדינה , ביהדות דת ולאום שלובים זה בזה.
מתוך כך יוצא שחוקים והתנהגויות חברתיות מושפעים מחוקי הדת במידת מה .
מחוזות הפולחן לפי הצו היהודי מיועד בעיקרו לגברים ולכן זו גם טריטוריה גברית בתרבות הדתית יש הפרדה ברורה בין גברים לנשים , הפרדה זו מעוגנת בהלכה ואת ביטויה ניתן לראות בישיבה הנפרדת בבתי הכנסת ועוד.
גם במוסדות הנותנים שירותי דת קיימת שליטה גברית המאפשרת בזילוף קל ביותר כניסת נשים לטריטוריה זו. הגוף המעניק שירותי דת נקרא בשם : מועצה דתית , גוף צבורי המתמנה ע"י בחירות גוף זה אחראי על רישום נישואין ואספקת איש דת שינהל את הטקס וכן צרכי דת במהלך השנה ובמיוחד לקראת חגים .
ליהודים יש כללי בקרה מיוחדים על מזון הנקרא : כשר . יש צורך בפקחים לשמירת הכללים .
בוועד הצבורי של המועצה הדתית לא מצויות נשים באופן מובן מאליו אלא לאחר מאבקים , לעומת זאת בין העובדים ניתן למצוא נשים.

יש לזכור שהגברים מגיעים בדרך כלל לתפקידיהם באמצעות רשתות חברתיות – מפלגתיות המסיעות להם להיקלט ברוב העמדות הצבוריות אם הכלליות ואם הדתיות.

הנשים מתחילות לפסוע פנימה בהדרגה בנושאי השמירה על כשרות המזון תופסות הנשים 0.1% בלבד מכלל העובדים .בעקרון תפקיד שהוא אדמיניסטרטיבי במועצה הדתית ניתן לקבל אשה לתפקיד , תפקיד הגובל עם שירותי פולחן נשים מנועות, אבל האמת הריאלית היא שנשים אינן ממהרות להשתלב במועצה הנותנת שירותי דת בשל השכר הנמוך של מרבית העובדים במוסדות אילו , מרבית הנשים המנהיגות בכיוון של שילוב נשים בכל הרבדים אינן ממהרות להיאבק על איוש נשים במועצות הדתיות. (מחקר של דפנה שטראוס)
לימודים – כן ,עבודה – כן , שירותי פולחן – לא .
כפי שצינתי בפרק הקודם נושא של לימודים תיאולוגיים לנשים התפתחו מאד בשנים האחרונות
ואף הוקמו מכונים גבוהים מיוחדים לשם כך , והביקוש רק הולך וגובר .
לפני עשור ב 1998 הוקמה לראשונה בישראל תנועת נשים דתיות פמיניסטיות בשם "קולך" שנהנית מתקציבים של תורמים מיוחדים , וניתן לומר על הארגון שהוא קורא לבדיקה מחודשת של מעמד האשה , ובדיקת גבולות האורתודוקסיה ., הארגון מעודד חידושים ביניהם למשל שינויים בארגון פולחן התפילה . כפי שאמרתי התפילה מאורגנת ומנוהלת ע"י גברים ולאחרונה החלו מקומות מסוימים לאפשר לנשים לקחת חלק בניהול הפולחן .כאמור , היכן הגבול בין הפלג האורתודוכסי למעבר להגדרת השתיכות לקבוצות היותר פשרניות. השאלה עדין פתוחה.
עבודה – אפילו בקבוצות האורתודוכסיות המקיימות חיים ללא פשרה אידיאולוגית משתלבות הנשים במירב העסקים והעבודה רק ההגדרות מקבלות אופי שונה . בתוקף תפקידי במשרד ראש הממשלה ליוויתי קורסים של העצמת נשים במספר מיגזרים , אצל הנשים האורתודוכסיות השתדלנו לתת אותם כלים אלא עם מונחים פחות מיליטנטיים.
פולחן דתי – נתון בלעדי בידי הגברים מתוך מסורות עתיקות וכללי הלכה ואני אישית כאשה אורתודוכסית הדבר נראה כרגע נכון , כי יש לנו עוד הרבה יעדים להשיג ואין מקום להתפרץ דווקא אל קודש הקדשים. בארה"ב יש אשה בתפקיד Resident scholar תפקידה אינו שייך לפולחן אלא רק לדרשות בתום התפילה .

6 . סיכום ולא סיום
בימינו אומרים "ידע הוא כח" , ואכן הידע המצוי בידי הנשים הדתיות התרחב ביותר ואחת החוקרות הידועות תמר אלאור קוראת לזה "המהפיכה הפמיניסטית האוריינית" .
בסוף שנות ה 70 של המאה הקודמת כשבקשתי לכתוב את התיזה שלי לקבלת מסטר בפילוסופיה על הנושא " האשה ביהדות בהשוואה לפילוסופיות אחרות " הסבירו לי חכמי האקדמיה שחבל לבזבז כשרון על נושא כה אזוטרי , לשמחתי שוכנעו שראוי לאפשר לי לעסוק בנושא הנראה לי חשוב ובפרט שאני עוסקת בפילוסופיה אכסיסטנציאליסטית. התיזה כ"כ הצליחה שזיכתה אותי אפילו בפרס המסטרנט המצטיין .

כיום – העיסוק האקדמי בנושא המיגדר אינו משאלת לב פרטית אלא לימודי – מיגדר מסודרים במרבית האוניברסיטאות בישראל , ביניהם האוניברסיטה הדתית בר אילן .ראויה לציון חברתנו הבלתי נשכחת דפנה יזרעאלי שהיתה בין המובילות להטמעת לימודי המיגדר.

ואם פתחתי בנימה אישית על היותי נשואה לאיש – דת , ברצוני רוצה לציין שאני מוצאת בכך גם פריבילגיה נפלאה לענינינו . מתוך שמזדמן לי לעיתים מאד קרובות לשהות במחיצתם של ראשי הדת היהודית בארץ ובחו"ל והשקפותי , ודעותי , וידיעותי , מאפשרים לי שיח רב ממדים עם המומחים , וגם להעלות מדי פעם רעיונות לקידומה של האשה , אאידיולוגיה המיגדרית יוצאת נשכרת .
אני מודעת לכך שלא נגעתי בכל הבעיות אבל יש אצלנו פתגם האומר "לא עליך המלאכה לגמור"
אנו נמצאים במעלה ההר , הטיפוס אינו קל אבל האויר הופ ך להיות צלול יותר .